סחוג אדום חריף

חריף, זה נשמע קצת לא הגיוני אבל המקומות שאוכלים בהם הכי הרבה חריף בעולם הם מקומות חמים.
וככל שהאקלים חם יותר, החריף חריף יותר.
ישראל אומנם ארץ חמה אבל היא עדיין רחוקה מלעמוד בראש טבלת החריפות והאקלים החם.
אנחנו אומנם אכלני חריף ואפילו חריף מאוד  – אבל זה לא דומה לחריף באתיופיה/מקסיקו או ארצות חמות אחרות.

בכל הנוגע לטמפרמנט האנושי או הפוליטי – אנחנו חריפים ובוערים.
פועלים מהלב, באימפולסיביות וללא מעצורים, שולפים את מה שאנחנו חושבים לטוב ולרע.
אי אפשר לברוח מזה – אנחנו אנשים חמים ולפעמים החריפות הזו בוערת ושורפת.

לא משנה מאיזה מחנה אתם או מה הדעות הפוליטיות שלכם – כולנו נסכים שהתחושה היא שהשטח בוער והאמוציות משתוללות.
אני מאמין שתסכימו איתי שכולנו בתחושה שמשהו נצרב בנו, משהו משבש את הסדר הטוב, משהו מפר את השלווה.
אני לא מעוניין להשמע מלכת יופי ודעותי ידועות וברורות – אני רק אגיד שאני מתפלל לימים מאוזנים יותר.
ימים כאלה של קונפליקטים וויכוחים, והבדלין בין הדעות – אבל עם חום, חום טוב בלבבות, חום של קרבה.

אני מתפלל לימים שהדבר היחיד שישרוף ויצרוב הוא כפית מסחוג אדום וטוב.
כזו שעושה פלאים בסנדביץ, כזו שמקפיצה את הג’חנון והבורקס וכזו שנותנת קיק במקומות הנכונים.
כזו שאם הגזמנו אז שותים כוס מים או אוכלים את הבפנוכו של החלה – מחכים שניה ואחרינו השריפה.

לבערה הציבורית אנחננו נזדקק ליותר סבלנות ולקצת יותר מכוס מים כדי להמשיך הלאה בחיינו ולחזור לשגרה.
ומודה שאין לי פתרונות לבערה הכללית אבל יש לי פתרון לחריף אדום בצנצנת כזה שיעיף, יטריף ויקפיץ אתכן אבל בקטע טוב, מודע וטעים כזה.

את הממתכון צילמתי וערכתי לפני כמה שבועות, כעת שאני מפרסם אותו הוא התחבר לי לטקסט קצת כבד, אבל זה אני ואני כותב את מה שבלב.
אני מבטיח לכן שזה חריף שהוא פשוט חגיגה, תעבדו עם כפפות ותזכרו שחריף עדיף עם כפית מצנצנת ולא בכיכרות ובטח שלא כזה ששורף בלבבות.

אז מה קונים? 
200 גרם פלפל אדום יבש חריף
100 גרם פלפל אדום יבש מתוק
1 ראש שום (בערך 10 שינים)
1/2 צרור כוסברה 
1 כוס שמן (בערך)
1 כפית חומץ
1 כפית מלח דק
1/4 כפית פלפל שחור דק

מפשילים שרוולים:
עובדים עם כפפות!
מניחים את הפלפלים היבשים בקערה גדולה ומכסים במים רותחים, דואגים שכל הפלפלים יכוסו במים.
מניחים צלחת/מכסה מעל הקערה ומשרים ל2-3 שעות.
כאשר הפלפלים רכים וגמישים מאוד למגע מסננים אותם ומייבשים היטב.
הייבוש חשוב מאוד בכדי להגיע למרקם חלק של הסחוג ולשמירה שלו לאורך זמן.
בכדי להגיע לייבוש מושלם אני סחטתי בידיים (עם כפפות!), העברתי למייבש חסה ולסיום הנחתי על נייר סופג/מגבת.
לא חייבים לפעול לפי השלבים האלה, ניתן לסחוט ביד ולהניח לייבוש על נייר סופג/ מגבת ולספוג את הנוזלים ככל שניתן.

קולפים את שיני השום ומעבירים למעבד מזון חזק, מוסיפים את הפלפלים ורבע מכמות השמן.
טוחנים במספרים פולסים עד לקבלת קיצוץ גס.
מוסיפים את הכוסברה, החומץ ורבע כוס שמן וממשיכים לטחון.
כאשר הפלפלים קצוצים דק מוסיפים את המלח והפלפל השחור וממשיכים לטחון בטחינה רציפה ומוסיפים בהדרגה את השמן שנותר, כל פעם קצת – ברגע שמתקבל ממרח אחיד למראה ויחסית חלק מפסיקים להוסיף שמן.
יש פעמים שזה מצריך קצת יותר מכוס שמן בסהכ ופעמים שקצת פחות – לכן חשוב להוסיף בהדרגה.

מעבירים את הסחוג לצנצנות זכוכית מעוקרות/סטריליות ושומרים במקרר.
הסחוג ישמר במקרר עד למספר חודשים.

ומה אם אין לי?
פלפלים יבשים – פה יש מתכון לסחוג מפלפלים טרים.
כוסברה – מוסיף מלא – אם ממש שונאים תוותרו עליה.

עם מה זה הולך?
חוץ מקינוח כמעט עם כל דבר.

בתאבון

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, פייסבוק וגם בטיקטוק