עגבניות ירוקות מטוגנות זה לא רק שם של ספר וסרט איקוני.עגבניות ירוקות-מטוגנות היא מנה קלאסית בדרום ארצות הברית. לא מזמן ראיתי באינסטוש מתכון לקלאסיקה הזו ובאופן מוזר, מאוד מוזר – התחשק לי לנסות ולהכין. למה מוזר?1. אני ממש לא אוהב לטגן בבית2. אני לא כזה משתגע על עגבניות כמה ימים אחרי שראיתי את המתכון הזמנתי חברות חובבות עגבניות לדינר וקשקשת אצלי בבית.הוצאתי את המחבת ובשם הנסיון טיגנתי עגבניה אחת, צילמתי טעמתי ועף לי הסכך!הבנתי שהמטוגנת הירוקה הזו לא מרגישה כמו עגבניה, היא מרגישה כמו לביביה בשרנית ומעט חמצמצה ועם הקריספ של הקראנצ’ זה ביס שהוא פצצה. הוצאתי מהמקרר עוד 4 עגבניות-ירוקות וטיגנתי הר גדול של פרוסות עגבניות מצופות פריך משגע.…

פלפליםקיץ זו שעתם היפה של כל הפלפלים.חוץ מזה שהפלפלים אוהבים חום ומגיעים לשיא הטעם שלהם בחודשי הקיץ יש משהו בפריכות הזו של הפלפל שהוא גם בשרני, גם נגיס ואיך שהוא גם עם ג’וס שמביא איתו בכל ביס בוסט של רעננות. לרוב את תוכן הטריקים והשטיקים והפטנטים של קיצור תהליכים במטבח אני  משתף בעמודי האינסטגרם והטיקטוק שלי.אבל וואלה את הפטנט הזה לחיתוך וניקוי פלפלים גילתי לפני כמה חודשים ואני עף עליו – אז החלטתי שאין שסיבה שאני לא אחלוק אותו איתכן גם כאן בבלווג. אז קבלו סרטון שמדגים את “הפטנט” – נכון זה לא ישנה את פני האנושות אבל זה מקצר תהליכים וזה לא פחות חשוב.   ועכשיו קבלו מתכון לסלט…

ובחופש הגדולהייתי מבלה אצלה שעות,סבתא ריג’לה שליהייתי עוזר לה לקרוץ עוגיות.הולך איתה לשוק לחפש מציאות ולסחוב שקיות. “מאדם ריג’לה …מאדם ריג’לה” היו צועקים לה הרוכלים,בואי מאדם ריג’לה  שמרתי לך נקטרינות טובות.יש שקדים ופיצוחים קחי תעשי לנכד משהו טעים. וריג’לה היתה עונה עם חיוך וקריצה“לנכד הזה לא מגיע טעיםזה שיגדל עוד ימציא עליי סיפוריםויתן לי שם כמו של מלכת העשבים” אמרה וצדקה! בניגוד לאיך שזה נשמע, ריג’לה הוא לא שם של זקנה מרוקאית – ריג’לה זה עשב בר נהדר! הריג’לה מוכרת גם בשם פרפכינה (בעדה הכורדית) ולא מעט אנשים משום מה חושבים שזה אוכל לתרנגולים. אבל בתכלס, הריג’לה זה אחד מעשבי הבר הנדירים והטובים שגדלים פה.העשב המשובח הזה הוא מבחינתי מלכת…

פעם שבועות היה החג האהוב עליי, החג עם הארוחה הכי שווה בשולחן החגים.הייתי לובש חולצה לבנה מכנס פשתן ומתרגש ממנו ברמות של חתן (או של כלה שלא אכלה כבר תקופה פחמימה).עם השנים מעמדו של שבועות אצלי הולך ומדרדר, אני אפילו מפתח אנטי קל לחג זה. למה?גם כי אנחנו משתנים עם השנים ולא בהכרח מה שאהבנו פעם עדיין עובד לנו.והסיבה העיקרית זו התחושה שאבדה התמימות, הפשטות ורוח החג.מחג שעוסק בביכורים, בתנובת הארץ, בסלינו על כתיפנו זה הפך מבחינתי ולתחושתי לחג התאכלו גבינות וכמה שיותר. ולא אין לי בעיה עם גבינות ומאפים יש לי בעיה עם ההגזמה.יש לי בעיה עם זה שברוב הבתים שאני מכיר כל אחת ואחד מכינים לשולחן את כל…

אני מכור לכתום-חמוץ של המשמש.אני משוגע עליו בריבה, באפיה וככה טרי ישר מהעץ. משמש הוא שידוך נפלא לטריליון סלטים ומנות וכל עונה אני מנסה לחשוב על עוד דרך להשתמש בנהדר הזה.פתאום המחשבה עליו עם מרציפן מלוח קפצה לי לראש.אני מודה שבניגוד לבד”כ המנה הזו הצריכה ממני מספר נסיונות.הכנתי את המרציפן בטריליון וורסיות, ניסיתי לחתוך ולגלגל את המשמש ולהשאיר אותו טרי – ומשהו פשוט לא הסתדר.ואני מנסה ולא מוותר, ובשנים האחרונות למדתי לעצור ולשאול את עצמי באמצע התסבוכת “נדבי, בשביל מה?” אז עצרתי ושאלתי, הבנתי שאני מסתבך, מסתבך מדי  – מסרבל לעצמי את הרעיון.כבר כמעט וגנזתי את המתכון אבל אז נכנסה לי מחשבה על קיץ וחום. והבנתי שמה שהיה חסר לי…

בירקן שאני מזמין ממנו יש אופציה להזמין ארגז צמצום בזבוז – זה בעצם ארגז ירקות של בערך 5 ק”ג שעולה 25 ש”ח.הארגז הזה מכיל מיקס של ירקות שאתה כצרכן לא יודע מהו, כולם טובים מאוד, חלקם לא הכי יפים חלקם קצת פגומים וחלקם סתם כאלה שלא נמכרו ולא יחזיקו עוד המון זמן במקרר – ובעייני זה דיל ממש שווה למנוע בזבוז מזון וגם לחסוך קצת בקניית הירקות. בקיצור אני מקפיד להוסיף את הארגז הזה לכל הזמנה, באחת ההזמנות האחרונות הגיעו בטטות קטנות וחמודות.ויש לי עניין עם בטטה. כילד בטטה היתה הפינוק של ערב באמצע שבוע – אבא שלי היה צולה אותן שלמות בתנור ומגיש לנו אותן עם מלא חמאה וקינמון. העניין…

מתבקש שאני אכתוב פה סיפור על איך הלכתי לאיבוד ביום גשום בסמטאות פריז.על איך נכנסתי בחיפזון לביסטרו לא מוכר, התיישבתי והתאהבתי במרק בצל.אבל החיים הם לא סרט צרפתי ואני מואהב במרק בצל משחר ילדותי. מרק הבצל הזה הוא חלק אינטגרלי מהבית שלי, מזכרונות הילדות שלי.פעם בכמה שבועות המלכה-האם מכינה שישי-חלבי, בשם הגיוון, בשם הליברליות ובשם העובדה שהיא ואבא שלי מטורפים על מרק בצל. קצת לפני שמתיישבים לאכול מתחיל הטקס.הקעריות החלביות נשלפות, אבא שלי ממלא אותן במרק בצל.מפזר קרוטונים או חתיכה של חלה ומעל הכל מלא מלא גבינה.מכניס לתנור ומתפנה לערוך את השולחן.בינתים אני מכין סלט יווניי, נכון נכון זה לא צרפתי אבל בשישי חלבי אפשר להכין סלט עם גבינה ומאז…

“סלט של לילה”, סלט כזה שכל ישראלי מכיר.סלט של אחרי יום ארוך, שקוצצים מהר, מכינים באהבה ובתכליתיות.סלט כזה שאוכלים מול הטלויזיה ביחד, ישר מהקערה. סלט של לילה הוא הסלט של לירן ואפרת.מה שתפס אותי זה הסדק, הסדק שאיפשר לי להציץ לחיים יומיומים.זו הסדק שאפשר לי לדמיין ולהזדהות. הסדק הזה גרם לי לקרוא עוד ועוד.עוד משפט, עוד פוסט, ועוד פוסט ועוד סיפור קטן.ואחרי הקריאה הרגשתי שאני מכיר את לירן וממש רוצה לשמוע אותו מדבר על  האדמה, על המדבר, על חקלאות ועל החיים עצמם.וזה מוזר כי הוא מצטייר לי כאיש לא כזה דברן, אחד כזה יותר של מעשים.והכי מוזר, באמת הכי מוזר שכבר כמה ימים שאני מסתובב עם געגוע לאיש שאני לא…

לאב גא זה סלט שאוכלים ברחוב, זה קלאסיקה של המטבח התאילנדי.בארץ הוא מככב בכל מסעשדה תאילנדית או אסיאתית, הוא פרשי, מרענן ומלא חלבון וזה ביס שהוא בום של טעמים ועשבי תיבול – והכי כיף שהוא ממש פשוט להכנה.לאב גא או לארב גא הוא סלט עוף טחון שמקפיצים במחבת עם תבלינים וסויה, מצננים מעט וממלאים בתוך עלה חסה פריך. הסוד של הסלט הזה הוא בסדר הפעולות, את הבצל הסגול מוסיפים מיד בתום הקפצת העוף כאשר המחבת עדיין חמה.את עשבי התיבול מוסיפים רק כאשר העוף בטמפרטורת החדר וככה הם נשמרים פריכים ורעננים ומלאי טעם. ללאב גא המון גרסאות זו שלפניכן הכי קרובה למקור בהבדל אחד את הסלט המקורי מגישים עם אורז קלוי…