לא, ממש לא התבלבלתם – זה תמונה של בורקס ולא של סלט.מי שעוקב אחרי באינסטגרם מכיר ויודע על חיבתי למאפה האלים הזה שנקרא בורקס.לכבוד שבועות אני חולק איתכם את המתכון לבורקס הביתי הכי טעים שאני מכיר במזרח בתיכון (ותאמינו לי שטעמתי בורקס או שניים בחיי)הבורקס הזה שייך לאישה מיוחדת במינה שקוראים לה רינה.רינה היא מהנשים האלה עם העיניים המחייכות, שתמיד שואלות בשלומך עיניים כאלה שכאילו וממתיקות איתך סוד.היא מהנשים האלה שמלפפון שהם חותכות ומניחות על צלחת הוא טעים יותר מכל חבריו המלפפונים, מאלה שתמיד תמצא אצלהן צנצנת עם זיתים שווים, גבינה קשה ומלוחה וחיוך – מהלב. את רינה והמשפחה הנהדרת שלה אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי.הבית הירושלמי שלה…

כבר פתחתם שולחן והמנגל חם וזה ממש מתבקש לזרוק איזה חציל על האש.לחרוך אותו טוב מכל הכיוונים, שיקבל ויספוג טעם של גחלים.ואז רק לקלף, להוסיף שום וההרבה עשבי תיבול – וזה כל הסיפור. חצילים – יש בהם איזה חוצפה, איזה עזות ונוכחות שמוצאים בשפע בים התיכון.הם מתאימים לטריליון שולחנות ומשתלבים יפה בהמון מתכונים, יודעים לעבוד מצויין עם המון סוגי טעמים. אבל תמיד הם תמיד נוכחים – מורגשים, בולטים, משדרים לכולם אני כאן ואתם לא תפספסו אותי.מזכיר לכם מישהו? או אולי מישהוהם ? או איזה נקודה קטנה במזרח התיכון שברוך השם יש לה נוכחות שיגעון? ואם כבר המנגל פתוח וחם תזרקו גם איזה פיתה שתקבל קצת שיזוף וקריספ מושלם. ואם אין…

אני ממש לא חשוב שחומוס זה המאכל הכי ישראלי, אני גם לא נכנס לדיון החצי-פוליטי של מי המציא אותו קודם. כמו הרבה דברים בפוליטיקה הימתיכונית – טיעונים, נימוקים והוכחות יש לכל הצדדים הנוגעים בדבר.אז למה אני בכל זאת בוחר לפרסם השנה חומוס-פטריות דווקא ביום העצמאות? משלוש סיבות.1. חומוס-פטריות זה טעים ממש.2. אם יש משהו ישראלי בעייני זה “הלפתוח שולחן” לרפד אותו בסלטים ותבשילים, ושכל אחד יקח ממה שהוא רוצה: קצת מזה וגם קצת מזה, וסליחה רגע אפשר מזה וזה ביחד בתוך הפיתה? יופי תודה.ובכל הפתיחות שולחן האלה, החומוס הוא תמיד שם.יש בו צניעות, שמחת עניים, אוכל פשוט שעושה אנשים שבעים שמחים.3. תגידו ביננו, אתם מצליחים לדמיין מנגל בלי חומוס? הסלט…

סירים גדושים מתבשלים על להבות קטנות, אני במטבח מטגן קוביות חציל בערימות ובאופן כללי אני ביום כזה שתכננתי אותו ברמת הדקה.ימים כאלה שאתה יודע שאתה צריך להספיק אותם ופתאום משום מקום נכנס לי לראש סלק ואוכמניות.הרהרתי בזה דקה נוספת, שטפתי קצת כלים ותוך כדי אמרתי יאללה נערבב ונצלם, נאלתר ממה שיש במקרר.שלפתי קייל – סגול במקרה, הוספתי שקדים וקצת פטרוזיליה.חתכתי וערבבתי עם הכלים המכוערים שלי של פסח, ערבבתי עם רוטב קליל, טעמתי – יצא פיגוז.צילמתי וערכתי, וטיגנתי בין לבין ואפילו התיישבתי לכתוב בזמן שהמטבוחה מצטמצמת לה על הגז.תוך כדי כתיבת שורות אלה מסתננת לה מחשבה, על איך לפעמים ביום רווי משימות, יום כזה לחוץ ומדוקדק פתאום נוצר חלון הזדמנויות, פתאום…

באופן כללי אני תמיד עם התחושה שהאוכל בפסח טעים יותר, רענן יותר.אני גם לא מתבייש להגיד שאני אוהב מצות – זה ממש טעים לי (נשבע)והשנה כבר מפברואר אני מסתובב עם מחשבות בראש על גרנולה ממצות.ואני שהרעיון נכנס ולא מרפה, אני נכנס למטבח ומנסה.אז הצלחתי להשיג מצות כבר בפברואר – ושרפתי לא מעט תבניות אצלי במטבח – והרעיון לא הרפה.ובסוף – פיצחתי את השיטה.גרנולה ממצות – מתוקה מלוחה שמכינים בממש כלום עבודה.הוספתי לה גם קצת גרעינים בשביל אקסטרא חגיגה וזה יצא טעים שזה פשוט הצגה (טעים בקטע של לאכול את זה כל השנה).אחרי שכרסמתי וכרסמתי קלטתי שהגרנולה הזו מתאימה בול לארוחת בוקר על סלט ירקות פשוט לא מתוחכם של חסה, מלפפון עגבניה…

על מתכונים לחגים אני חושב לא מעט, זה כמעט אף פעם לא אילתור.תמיד עם מחשבה על הברקה, על איך לקשור לחג ולפעמים על רצון עז להמציא את הגלגל (או הסלט).למה? כי כמי שכותב ומפרסם מתכונים כל השנה יש תחושה של ציפיה, שבחגים חייבים לבלוט או להביא הברקה או לכל הפחות משהו כזה שעושה רושם של הרבה עבודה.ומה אני אגיד לכם? חשבתי לא מעט ועלו לי המון מתכונים לראש ובסוף החלטתי שכולם יחכו לימים אחרים בשנה.בסוף החלטתי ללכת עם מה שאני הכי אוהב, מה שלי בא בטוב בכל ארחוות החג המושבחות והכבדות האלה.ולי ? לי בארוחות האלה הכי בא בטוב זה סלט ירוק.רענן, פריך, מלא אוויר וקל קל קליל.אז הפסח הזה …

המחשבה על הסלט הזה קפצה לי לראש לפני מספר שבועות, משהו בשילוב של שומר, שמיר ופול ירוק הרגיש לי כל כך מתבקש.הפשלתי שרוולים, הכנתי את הכל לבישולים וצילומים ואז שניה לפני שהתחלתי נכנס לי למחשבה כורכום.נכנס ולא הרפה, ממש נדבקה לי המחשבה בדיוק כמו שהצהוב-כתום שלו נדבק לכל חלקה טובה.ואני בכלל לא משתגע על כורכום ובכנות לא מחזיק אותו בבית, ובכלל תכננתי להכין את הסלט הזה עם קצת חרדל אבל הכורכום נדבק.עזבתי את הכל והלכתי לחנות התבלינים קניתי כורכום וחזרתי לסירים ולחיתוכים.כמו עם הרבה מתכונים שאני מכין בפעם הראשונה אני נותן אותם לנסיינים ביקורתים שלא מתביישים ואומרים לי את כל האמת בפנים – שזה אומר משפחה וחברים קרובים.אז בשבת ישבנו…

אז מה נשתנה וזה?באמת שניסיתי להתחמק מהפתיח הזה, אבל יש דברים שכנראה חזקים מאיתנו.ובתכלס בפסח הזה באמת החלטתי לשנות, בפסח החלטתי לנסות משהו חדש.בפסח הזה החלטתי להביא את הסלט שלי ישר לשולחן החג שלכם. תפריט פסח כולל 8 סלטים מבושלים.את כולם תוכלו להזמין עכשיו וכולם יגיעו אליכם עד לחג. ניתן להזמין עד יום ב’ ה11.4הקליקו כאן: לפרטים והזמנות   אם אתם מתעקשים לדעת מה בתפריט?מטבוחה – של עגבניות ופלפלים חיז’ו – פרוסות גזר באריסהברבא – קוביות סלק אדוםז’עלוק – חציל קלוי עם עגבניות וחריףסלק ירוק – מבושל חמצמץ ומרענןקונפי עגבניות, כוסברה וחריףקוביות חצילים, פלפלים ועשבי תיבולחמוצים של גזר ולימון יש גם 3 צנצנות קטנות מלאות בדברים טובים: פרוסות לימון כבוש,…

אעשה את זה פשוט, זה סלט של שילובים בלתי אפשריים.אם להגזים – זה סלט שובר מיתוסים.זה סלט שיגרום לכם לחשוב מחדש על תותים.אם אני טועם את זה נכון הוא גם יעשה לחלקכם תיקון לטראומת הילדות מכרוב ניצנים. אז בוא ניגש לעניין עצמו – עד שלא טעמתי כרוב ניצנים טרי גם אני סלדתי מהירק הזה.יסלחו לי אלוהי חדרי האוכל ואנשי שקיות הקפואים אבל כרוב ניצנים משקית זה נורא וממש לא דומה בשום דבר לזה הטרי.לזה הטרי חוץ מצבע משגע יש טעם מעט עדין יותר ועל הפריכות והצבע אין מה לדבר.יש הרבה שיטות לצלות ולבשל אותו (וכן לגמרי אפשר לאכול אותו טרי – מתכון בקרוב)), מה שחשוב עם כרוב ניצנים זה לא…

זוכרים שאמרתי לכם שבבית שגדלתי בו קוסקס שמור לחגים ומועדים, אז הרעיון לסלט הזה התחיל אצלי בראש שחשבתי בכלל על הקוסקוס של שבועות.בשבועות הקוסקוס חלבי, מוגש  עם שקדים קלויים, צימוקים וקצת פירות יבשים ובמקום מרק מגישים אותו עם רוויון או גיל – וזה באמת באמת שילוב לא רגיל (בקטע משגע).והזכרון הזה אוטמטית שולח אותי לבית של סבתא שלי, למדרגות האבן ולעץ התאנה.והנה ככה גם נכנסה לי התאנה למחשבה – ואיזה כיף שהתאנים עוד בעונה!אז הסלט השלישי בספישל הקוסקוס עם יהודית אביב לא דומה מאוד לקסקוס של שבועות – אבל הוא בהחלט נשען אל אותם יסודות.הוא עדין וטעים טעים, הסלט הזה  יהיה נפלא לארוחת צהריים אחרונה בסוכה, הוא יהיה מעולה כארוחת…