המחשבה על הסלט הזה קפצה לי לראש לפני מספר שבועות, משהו בשילוב של שומר, שמיר ופול ירוק הרגיש לי כל כך מתבקש.הפשלתי שרוולים, הכנתי את הכל לבישולים וצילומים ואז שניה לפני שהתחלתי נכנס לי למחשבה כורכום.נכנס ולא הרפה, ממש נדבקה לי המחשבה בדיוק כמו שהצהוב-כתום שלו נדבק לכל חלקה טובה.ואני בכלל לא משתגע על כורכום ובכנות לא מחזיק אותו בבית, ובכלל תכננתי להכין את הסלט הזה עם קצת חרדל אבל הכורכום נדבק.עזבתי את הכל והלכתי לחנות התבלינים קניתי כורכום וחזרתי לסירים ולחיתוכים.כמו עם הרבה מתכונים שאני מכין בפעם הראשונה אני נותן אותם לנסיינים ביקורתים שלא מתביישים ואומרים לי את כל האמת בפנים – שזה אומר משפחה וחברים קרובים.אז בשבת ישבנו…

אז מה נשתנה וזה?באמת שניסיתי להתחמק מהפתיח הזה, אבל יש דברים שכנראה חזקים מאיתנו.ובתכלס בפסח הזה באמת החלטתי לשנות, בפסח החלטתי לנסות משהו חדש.בפסח הזה החלטתי להביא את הסלט שלי ישר לשולחן החג שלכם. תפריט פסח כולל 8 סלטים מבושלים.את כולם תוכלו להזמין עכשיו וכולם יגיעו אליכם עד לחג. ניתן להזמין עד יום ב’ ה11.4הקליקו כאן: לפרטים והזמנות   אם אתם מתעקשים לדעת מה בתפריט?מטבוחה – של עגבניות ופלפלים חיז’ו – פרוסות גזר באריסהברבא – קוביות סלק אדוםז’עלוק – חציל קלוי עם עגבניות וחריףסלק ירוק – מבושל חמצמץ ומרענןקונפי עגבניות, כוסברה וחריףקוביות חצילים, פלפלים ועשבי תיבולחמוצים של גזר ולימון יש גם 3 צנצנות קטנות מלאות בדברים טובים: פרוסות לימון כבוש,…

אעשה את זה פשוט, זה סלט של שילובים בלתי אפשריים.אם להגזים – זה סלט שובר מיתוסים.זה סלט שיגרום לכם לחשוב מחדש על תותים.אם אני טועם את זה נכון הוא גם יעשה לחלקכם תיקון לטראומת הילדות מכרוב ניצנים. אז בוא ניגש לעניין עצמו – עד שלא טעמתי כרוב ניצנים טרי גם אני סלדתי מהירק הזה.יסלחו לי אלוהי חדרי האוכל ואנשי שקיות הקפואים אבל כרוב ניצנים משקית זה נורא וממש לא דומה בשום דבר לזה הטרי.לזה הטרי חוץ מצבע משגע יש טעם מעט עדין יותר ועל הפריכות והצבע אין מה לדבר.יש הרבה שיטות לצלות ולבשל אותו (וכן לגמרי אפשר לאכול אותו טרי – מתכון בקרוב)), מה שחשוב עם כרוב ניצנים זה לא…

זוכרים שאמרתי לכם שבבית שגדלתי בו קוסקס שמור לחגים ומועדים, אז הרעיון לסלט הזה התחיל אצלי בראש שחשבתי בכלל על הקוסקוס של שבועות.בשבועות הקוסקוס חלבי, מוגש  עם שקדים קלויים, צימוקים וקצת פירות יבשים ובמקום מרק מגישים אותו עם רוויון או גיל – וזה באמת באמת שילוב לא רגיל (בקטע משגע).והזכרון הזה אוטמטית שולח אותי לבית של סבתא שלי, למדרגות האבן ולעץ התאנה.והנה ככה גם נכנסה לי התאנה למחשבה – ואיזה כיף שהתאנים עוד בעונה!אז הסלט השלישי בספישל הקוסקוס עם יהודית אביב לא דומה מאוד לקסקוס של שבועות – אבל הוא בהחלט נשען אל אותם יסודות.הוא עדין וטעים טעים, הסלט הזה  יהיה נפלא לארוחת צהריים אחרונה בסוכה, הוא יהיה מעולה כארוחת…

ספיישל קוסקוס עם יהודית אביב ממשיך והפעם – סלט  קוסקוס אסיאתי.שאמרתי ליהודית נכין סלט קוסוקוס אסיאתי היא אמרה לי סבבה נשמע מעולה, אבל לפי המבט שלה היה לי ברור שהיא חושבת שהשתגעתי.כי מה לקוסקוס ולאסיאתי? אבל לי בפנים זה הרגיש נכון, משהו אמר לי שהשילוב אולי נשמע הזוי ושיגעון אבל ניגשתי לערבוב הזה במלוא הבטחון.אחרי שערבבנו וטעמנו, הסתכלתי על יהודית בזמן שהיא טעמה והחיוך שלה הסגיר לגמרי את העובדה שהיא השתכנעה.שקוסקוס ואסיאתי זה שילוב חגיגה.בטעימה השניה והשלישית הבנתי שהיא כבר החליטה שהסלט הזה להיט.יש בו קוביות של דלעת צלויות עם סויה וטריאקי, הן פריכות ומתקתקות והן שידוך מעולה לסלרי והמון עשבים וקצת צ’ילי אדום.אפרופו טריאקי, יהודית את הטריאקי שלה מכינה…

קוסקוס – גרגירי הקסם האלה שעשוים מסולת, תפוחים ונימוחים, ונעלמים בפה כמו עננים.מאז שאני זוכר את עצמי הקסם הזה היה מופיע בשולחן רק בימים ומועדים ספציפים בשנה.כן כן, בבית המרוקאי שלי, קוסקוס הוא לא אורח יומיומי הוא מגיע בימים מדויקים, בחגים ומועדים.סיר האידוי נשלף ביום כיפור, בסוכות, בפורים ובשבועות.ואם הסיר נשלף בכל יום אחר בשנה זה סימן שיש התרגשות ויש שמחה משפחתית ממש ממש גדולה.כי בוא נודה על האמת קוסקוס זו טרחה, וקוסוקס זה ידיים אוהבות שמפוררות, מאדות, מסננות ודואגות שכל גרגר וגרגר בקערה יקבל את מלוא אהבה.ואני יודע אתם כבר עייפים מבישולים וטירוחים אבל אני מזכיר לכם שזה אחרון החגים והחופשים לחודשים הקרובים.ואוטוטו ממש עוד כמה ימים נזכר כולנו…

איזה באסה לסוכות איך תקעו אותו בסוף התור.וגם לא תגידו בסוף  עם איזה מרווח נשימה, לא לא, ממש צמוד דבוק לכיפור שתמיד איכשהו צמוד לשבת.ואני יודע זה חג חשוב ונחשב אבל מה לעשות הוא מגיע כל שנה מחדש שרובנו כבר לא יכולים לראות מטבח, אוכל (שקר אוכל תמיד כיף לראות ולאכול) ובעיקר לא יכולים לראות עוד אירוחים ואושפזין.אז אני באמת שואל למה לא לדחות אותו קצת? למה לא לתת לו ולנו עוד איזה זמן נשימה וגעגוע? ככה גם על הדרך נקזז ממרחשוון האיום את תקופת היובש והשיממון?התשובה לכל התהיות האלה שלי – היא כי ככה.ולפעמים ככה זו תשובה לגיטמית.וסוכות כבר פה וגם האושפזין ואנחנו נטרח ונכין ונלבש בגדים לבנים חגיגים,…

קצת יותר מ25 שעות נמשך יום הכיפורים, כולה יממה ועוד שעה.והיממה הזו חוזרת על עצמה בדיוק מופתי פעם בשנה. ועדיין כל פעם מחדש, התארגנויות, שאלות והערכות משל היה מדובר בצום ומעצור של העולם לשלושה ימים שלמים.מה עושים לפני/מה לא עושים לפני, איך מעבירים את הזמן, אפוניים/ספר קריאה או תפילה / שינה/ בית כנסת? מה שותים אחרי? ומה אוכלים לפני או אחרי (וחלקנו גם תוך כדי). בתכלס, כולה יום אחד.אבל יום כזה שמלא משמעות, הרגלים, טקסים וטקסיות.אני ביום הזה בוחר להנות מהשקט, מתכנס, מנהל שיחות עם עצמי ועם האלוהים שלי, לא מוותר על השופר ועל התפילה/הבקשה הלא כתובה.ביום הזה אני נצמד להרגלים קטנים שאני משמר שנים ,הרגלים ששמורים רק ליום הכיפורים.אחד ההרגלים…

הסלט שלי לראש-השנה מערבב ממש הכל מהכל (וגם לא מעט דאווין) : מתוק של תפוח פינק ליידי, ירוק רענן, מעט מליחות של זיתים ופריך מתקתק בצורת טוויל דבש-תימין (שאם מסתכלים עליו מקרוב הוא נראה ממש כמו כוורת דבורים). אבל שניה לפני האיך מכינים את הסלט, כמה מילים על פשטות, סמליות, שידוכים ויצירה משותפת. תפוח הוא פרי כ”כ יומיומי (בתכלס הוא המלפפון של הפירות) נמצא כל השנה כמעט בכל בית ובכל חדר קבלה.איכשהו התפוח הוא סמל: סמל לחטא, לתאווה, לחוכמה (ושג’ובס נתן בו ביס הוא הפך לטלפון שיש כמעט בכל כיס). הדבש הוא מקושר ליופי,לפאר ומלכות ובתכלס זה כבר דורות שסבתות רוקחות ממנו תרופות וממתיקות איתו עגוות. והשידוך בין השניים מבשר…

ששואלים אותי למה אני כ”כ אוהב לבשל? ולמה אני כ”כ אוהב אוכל ולראות אנשים אוכלים?אני תמיד עונה שזה בגלל היכולת של אוכל לייצר שקט, שקט וזיקוקים. ביס טוב זה בדיוק מה שהוא עושה, ביס טוב משלב ומשלהב את כל החושים ואז ברגע הנגיסה, בבת אחת, משתיק את כל הרעשים, מרגיע ומרגש.ואז זה רק אתה והקונצרט שאתה שומע, ומרגיש בפנים בפנים. שהנסיינים שלי טעמו את הסלט הזה ראיתי על הפנים שלהם את השקט והזיקוקים. הסתכלתי עליהם בזמן שהם נוגסים, שראיתי שהם נאלמים ואת הברק והשמחה במבטים – לא אמרתי כלום, אבל ממש חייכתי מבפנים.כמו שאני תמיד מחייך משקט של אחרים.שומע נדב זה חייייב חייב להיות בספישל לחגים, אמרה לי הגיסה שניה אחרי…