זו אחת התקופות האהובות עליי בשנה, מזג האוויר עוד לא חם ומהביל, אבל שמשי  ובהיר ויש תחושה של אביב באוויר ובטרום עידן קורונה זה בדיוק הזמן שאני מתחיל לפנטז על חופשת הקיץ שלי.אבל לא רק בגלל זה אני חובב העונה, אני אוהב את הזמן הזה במיוחד מפני שזו עונתם של מלא דברים ירוקים ושווים, עשבי התיבול בשיאם וגם הפול הירוק עדיין כאן.הסלט הזה הוא בדיוק בשביל אנשים כמוני שאוהבים עשבי תיבול וטעמים של הלבנט.זה סלט ים תיכוני כי יש בו פול ירוק, והמון כוסברה, וגם סלרי ומלפפון והוא בעיקר ים-תיכוני כי בדרכו הפשוטה הוא עושה הרבה רעש ובלי הרבה מאמץ.אז לכל חובבי הלבנט (היי היי בלי להתנשא הלבנט זו השכונה…

את זה שאנחנו עם שאוהב לאכול ומחפש הזדמנויות וסיבה למסיבה כולם יודעים.וזה שאין לנו חגיגות וחגים נטולי מזון (אולי יום כיפור אבל כמות המזון שלפני ואחרי הצום בהחלט מפצה) גם כולם יודעים.לכן זה ממש ממש לא מפתיע שגם בחג-לאומי כמו יום העצמאות כולנו עסוקים באוכל, במנגלים, בלנפנף, בלדאוג שיהיה גם צ’יפס וגם כמות בשרים ולפעמים גם דגים שתספיק לגדוד, וחשוב שולחן עמוס עמוס בכל טוב. המהדרין אומרים שנפתח את המנגל לכמה שעות ונאכל לאט לאט באיזי, בלי לחץ ואכן אוכלים בלי לחץ וגםבלי סוף.ואני אני בארוחות האלה מקפיד שיהיה מלא מלא סלטים וירקות כי יש דברים שהולכים מצויין עם זה ויש דברים שהולכים מצויין עם כזה וכו וכו אבל אני…

בימי הטירוף וההזיה שעוברים על כולנו נדמה שגם השיבוש נכנס למין שגרה, ונדמה שלצד כל האיסורים, הקשיים והעצבים הרופפים מבצבץ לו שיח על גילויים חדשים.עכשיו אני מאמין גדול שהדברים קורים מסיבה, שיש תכלית או שיעור שאנחנו צריכים ללמוד, אבל בכנות הייתי מדלג על השיעור ובעיקר על המחיר שהוא גובה מאיתנו.ולצד זאת אי אפשר להתעלם מפרץ היצרתיות, הבישול, האפיה, והעשיה המאולתרת הספונטנית ששוטפת את כולנו. ואת זה אני אוהב במיוחד והלוואי שלא היינו את צריכים את ההדממה הכללית בשביל כול הגילוים החדשים האלה. והלוואי והפנאי הזה היה יכול להשתלב בשגרה הברוכה שלנו.והסלט הזה אומנם לא נולד מתוך שיעור חדש שלמדתי בזמן הקורונה אבל הוא נולד מתוך סקרנות לבדוק חומרי גלם שאני…

יש מרכיבים ששמורים לימים מיוחדים, אבל לא רק לחגים ולא רק לימים חשובים בלוח השנה, הם שמורים לימים שמתחשק לנו לפנק אנשים שאנחנו אוהבים.יש מרכיבים שלרוב אנחנו לא מחזיקים ככה סתם במקרר והם לא עניין שבשגרה, שמספיק שהם מגיעים לשולחן והסועדים מבינים שהיום חגיגה. והיום הזה באמת יכול להיות חג או יום הולדת אבל הוא גם יכול להיות עוד יום ברצף ימים בלתי נגמר, של שגרה כפויה בטרניניג.בקיצור זה יכול להיות כל יום שמתחשק לכם להזכיר לאנשים שאיתכם שהאביב כבר פה ושגם אתם, ושאתם עדיין אוהבים ודואגים ומחייכים – גם בסתם עוד יום.והסלט הזה אומנם מורכב מכמה מרכיבים שלא תמיד זמינים (יש חלופות בסוף המתכון), והוא מערבב טעמים שנראים קצת…

פסח זו אחת התקופות האהובות עליי בשנה, יש משהו מתחדש באוויר…אם דתים או לא: זה זמן לאוורור ולארגן את הבית – ואת המחשבותאם מאמינים או שפחות: עצם העיסוק בחירות וביציאה לחופש –  מזמין חשיבה מחודשת.חוץ מזה עוברים לשעון הקיץ, הימים ארוכים יותר, האביב בפתח, מתחילים לחשוב על יעדי נסיעה בקיץ, ובאופן כללי אנחנו דקה לפני הלחות שניה אחרי הכפור וזה מזג מושלם לצאת לטיולים, לתפוס פריחה ולשטוף את העיניים במלא צבע.והשנה איך לומר בעדינות- פסח מרגיש כמו מעולם אחר, סוריאליסטי, אז אני עוד לא יודע באיזה מתכונת חוגגים השנה ואני יודע שזה יהיה אחרת ואני ממש לא מתיימר להבין מה השיעור שצריך ללמוד אבל אני מתעקש על דברים קטנים שעושים…

פסח עוד דקה כאן ונדמה שהשנה יותר מתמיד, מונח החירות מקבל משמעות חדשה.אין ספק שכולנו לומדים כמה שיעורים טובים וחשובים בתקופה האחרונה ובכללם  מה הוא חופש ומהי חירות.וגם (וסלחו לי על הקלישאה) אנחנו מקבלים חתכת שיעור על מכות וכוחן המשחית – עד כמה כולנו עלה נידף, כל כך חלשים וחשופים ולא תגידו מול אויב מחומש בצבא כולה כולה חיידק קטן ובלתי נראה – שעושה בנו שמות וסוגר מדינות שלמות.ופסח (סלחו לי על הקלישאה 2) עוסק ב10 מכות שעזרו לנו לפלס את דרכנו אל החופש אל החירות – ומאז דורי דורות של יהודים (ובעיקר היהודיות) אספו בדרך עוד כמה מכות שהם מלקים עצמם בהם טרום החג: מכת ניקיון, מכת ההכנות והקניות,…

כל פעם מחדש אני נפעם מהיכולת של חום לשנות ולהפוך עולמות – כמה כוח משחית יש בה באש וכמה כוח לברוא, ליצור יש מאין.אז החום משנה תרכובות, ממיס חומות ואם להאמין ולקוות גם מגרש מחלות (כאלה או אחרות)והחום הזה גם אחראי לגילוי די מפתיע והזוי שגילית לא מזמן – צנוניות צלויות!מודה שזה תפס אותי לא מוכן, אני לא משתגע על צנוניות( כאילו זה נחמד אבל לא טירוף) ואז אתה מכניס אותן לתנור והחום? החום מעיף אותן לגבהים חדשים.אז גם אם אתם לא חובבים של הירק החריף והעוקצני הזה תנו לו צ’אנס, זרקו אותו לתנור ל20 דקות ותגלו כמה קסם יש בזה.עכשיו כבר הפעלתי את התנור והוצאתי תבנית גדולה מדי אז…

הסלט הזה חדש אצלי על השולחן, הוא נולד בביקור אצל הירקן לפני מספר שבועות, עוד יום שישי שגרתי של ליקוט ירקות וטריליון סידורים. בכניסה לירקן חלפתי ליד הר של תותים והמשכתי לחלק החביב עליי: שדרת הירוקים, וכמו תמיד שיש זעתר על המדף -הוא מיד נכנס לסל שלי.ופתאום מחשבה ” תותים וזעתר? תותים וזעתר זה מתאים? ” המשכתי בליקוט ולפי חוק המחשבה השניה שלי (זה בתכלס אומר שאם נכנס לי רעיון לראש והוא לא מרפה – אני מנסה וגג מתאכזב לטובה). מפה לשם, אספתי כמה תותים ושבתי למטבח – זה לא הצריך הרבה נסיונות אלא ממש רק דיוק קל של מינונים.ומה אני אגיד לכם ? אני מת פשוט מת על הרגעים…

בוא נדבר רגע על שניצל: פריך, דק (רק דק), זהוב , מטוגן – אושר!בתכלס לא צריך עוד הרבה מילים כי באמת שניצל כמה פשוט ככה טוב.יש הרבה ויכוחים על מה הוא המאכל הכי ישראלי. הטוענים לכתר הם תמיד החומוס או הפלאפל או הבמבה ויש שיטענו שגם הקרמבו – אבל אם תשאלו אותי המאכל הכי ישראלי זה שניצל, ולו רק מהסיבה הפשוטה: שבדיוק כזה אין בשום מקום אחר בעולם.השניצל שרובנו מכירים הוא תולדה של כשרות וצנע.את השניצל המקורי ההוא מוינה, עושים בכלל מבשר עגל (או מבשר לבן- רחמנא לצלן) מוסיפים גבינה ומטגנים בחמאה – ואז היהודים הורידו את הגבינה והחמאה בשל הכשרות, ואז הגיעו לארץ ובארץ אין הרבה עגלים ויש צנע.…

יש בתים שיש בהם קוסקוס פעם בשבוע, ביום קבוע (לרוב שלישי – אל תשאלו אותי למה) ויש בתים שלקוסקוס אין יום קבוע בשבוע אבל יש לו ימים קבועים בלוח השנה – קוסקוס שלפני הצום של כיפור, קוסקוס של שבועות, קוסקוס של פורים וגם קוסקוס רויאל לארועים חגיגיים. וכמו מאכלים ממש ממש שווים יש כמה עדות ומדינות שמתווכחות בינהן מי המציא אותו? של מי יותר שווה? ואיך הכי נכון להכין אותו? ואני אומר לכם והדעה שלי אוביקטיבית לחלוטין שזה של סבתא שלי היה הכי שווה (אבל היא לצערי כבר לא איתנו תקופה).אבל בוא נשאיר את הויכוחים והדעות האוביקטיביות שלי בצד ונודה על האמת קוסוקוס – זה טעים ומשביע ומנחם וטעים, ונמצא…