עונת המלפפונים הוא כינוי שמקורו באירופה של לפני דורות והוא בא לתאר את התקופה שהחייטים יוצאים לפגרה. עם הזמן הוא הפך לביטוי נפוץ בעיקר בעולם התקשורת וההפקות, ביטוי שמסמל עונה שלא קורה בה שום דבר מהותי או חדש, מתאר יציאה לפגרה, משל לעונה שלא קורה בה כלום.עכשיו אני באמת לא יודע מה עשה המלפפון שמגיע לו להיות משל לתקופה משמימה.הרי המלפפון הוא אחלה, הוא ירק בסיסי, מרענן שמשתלב כמעט בכל סלט.ובעונה החמה במידל איסט מלפפון זה ציזקי, קר צונן ועוקצני – הכל חוץ ממשמים.שידכתי לו גרנולה מלוחה כזו שמכינים בצ’יק צ’ק, .את הגרנולה מכינים על מחבת (אם הכמות גדולה אפשר גם בתנור) ומה שכיף זה שלא חייבים להצמד לרשימת המרכיבים…

קלאסיקות – תמיד תהיתי מי או מה מגדיר דבר כלשהו כקלאסיקה?אני חושב שלא מעט אנחנו נוטים לבלבל ולתייג דברים מהעבר שלנו כקלאסיקה, כאילו אנחנו עושים ערבוב בין נוסטלגיה לבין קלאסיקה.ובוא נודה על האמת, את העבר לרוב אנחנו צובעים בוורוד והרבה פעמים שאנחנו מנסים להחיות איזה רגע, ולשחזר הצלחת עבר – צפוי לנו מפח נפש. מסתבר לנו  שהזמנים השתנו, הטעמים, הציפיות, החוויות – שאנחנו השתננו. בקיצור יש חוויות שהיה עדיף שישארו בזכרון, צבועות בורוד של נוסטלגיה, בלי לגרום לך את התחושה הקסומה של לחוש מבוגר או כבר רחוק מדי מחוויות העבר.וקלאסיקות? אני הרבה פעמים חושב שקלאסיקות אם במוזיקה או באוכל או באומנות – הן היצירות העל זמניות, כאלה ששורדות את מבחן הזמן,…

פעם אם הייתי צריך לבחור בין עוגות קרם עתירות שכבות, צבעים ומרקמים  (ועתירות קלוריות ושעות הכנה) לבין עוגה בחושה, ביתית כזאת שכל מאמא אופה בתבנית אינגלישקייק – זה יותר מסביר להניח שהייתי בוחר בקרם המפואר והמושחת. היום זו נראית לי מחשבה קצת ילדותית, כאילו אם השקיעו בזה שעות וטכניקות אז זה בהכרח יותר טוב וטעים.עם השנים הבחירות שלנו משתנות, אני למדתי שיש קסם גדול מאוד בדברים הפשוטים היומיומים. הדברים שלא הצריכו מאף אחד להזיע, המאכלים האלה שגדלותם היא בדלות החומרים, במרכיבים הבסייסים, שהטעם והחוכמה שלהם נמצאים בידים שמכינות אותם בלי צורך במתכון או באיזה אביזר מטבח מתוחכם. עכשיו זה לא אומר שאם תגישו לי קינוח מושחת ומפונפן אני אסרב לו…

פעם לפני הרבה שנים, שעוד גרתי בבית עם ההורים, אחת לכמה זמן אמא שלי היתה מכינה לנו פריקסה ופריקסה חוץ מזה שזה טעים – אצלנו בבית זו היתה ארוחה של שמחה, וזה בזכות אמא שלי שהיתה הופכת אותה לחגיגה בסתם ערב באמצע שבוע, בלי שום סיבה מיוחדת, פשוט ארוחה שהיא פינוק.היא היתה מטגנת את הלחמניות, מעמיסה על השולחן המון צלוחיות: אריסה, לימון כבוש, מקלפת ביצים קשות ותפוחי אדמה שלוקים, קצת זיתים מלוחים, צלפים וכמובן טונה ואז כל אחד היה מרכיב לעצמו את הפריקסה בדיוק כמו שהוא אוהב. עכשיו מה, לאמא של עושהסלט יש תחביב נוסף להכין אוכל מוקטן, לא חלילה פחות בכמות אלא אותה מנה בגודל קטן יותר (התחביב הזה…

מה הקשר לסלט לא “חלבי”, בועט וחריף לחג שכולו מזוהה עם רוך, גבינות וללבוש לבן? ובמילים אחרות מה לשקשוקה ולשבועות? אני לפחות, לא מצליח לחשוב על תוצר ישראלי יותר מובהק משקשוקה (המאכל והאופי) היכולת לערבב מלא דברים שיש לנו כאן וליצור משהו חדש שמוכיח שהכל יכול להתחבר, להתאים ולצאת טעים טעים!חוצמזה , יש מלא אנשים בעולם הזה שנמנעים מגבינות, ומלא עדות שארוחת החג היא עדיין על טהרת הבשר – אז בעבורם הסלט הזה הוא אחלה תוספת לארוחה. ואם אתם מהחוגגים בלבן, בלבוש ובתפריט, אז שדכו את הסלט הזה לבורקס קשקבל, מאפה אטריות או לחם טוב ואתם כבר תבינו כמה הוא מתאים לחג (ובתכלס גם לכל שאר הימים בשנה)   אז…

כמו בסלט המקורי גם הגרסה שלי לקפרזה מוכיחה שלפעמים בשביל להיות הכי הכי בולט לא  צריך לצעוק חזק – צריך להיות פשוט ומדוייק.לכאורה אין בסלט הזה יותר מדי, הקסם שלו הוא בפשטות ובאיכות חומרי הגלם: פאקוס, מוצרלה טריה, עגבניות מיובשות (בהכנה ביתית), בזיליקום ומעט צנובר קלוי – זה כל מה שיש פה.עיקר העבודה הוא בייבוש העגבניות (לוקח זמן אבל נשארת כמות יפה שתחזיק לכם למספר שבועות).מה זה פאקוס? פאקוס זה החיים, מדובר באח היותר מוצלח של המלפפון, פריך ומרענן בטרוף והקיץ זו העונה שלו – תמצאו אותו עכשיו בשווקים (בסוף המתכון תמצאו תחליף לימי השנה שבהם אין להשיג פאקוס). תכינו אותו לשבועות ואז תאמצו אותו לכל ימי השנה.   אז…

אז הנה עוד סלט מהיר ופשוט הכנה שמתאים בול למנגל של יום העצמאות.בקולסלאו המקורי יש כרוב, גזר מגורד, המון מיונז, הרבה סוכר וחומץ – אני את הסלט שלי מעדיף רענן, קליל ובלי סוכר.הוספתי לקולסלאו תירס, עירית,וביצעתי שינויים ברוטב (אין סוכר והפחתתי משמעותית את המיונז). הסלט גרף מחמאות בקרב האכלנים הנסיינים שלי (תווך גילאים 2-65) מקווה שגם הסועדים שלכם ירעיפו על הסלט (ועליכם) מחמאות רבות ויגרמו לכם להכין אותו לא רק ביום העצמאות.     אז מה קונים?חצי כרוב לבן גדול2 גזרים גדולים1 קלח תירס10 גבעולי עירית   לרוטב:1 כף מיונז1 כפית חרדל חלק1 כפית דבשמיץ מחצי לימון סחוט1 כף חומץ1/4 כפית מלח דק1/4 כפית פלפל שחור דק        …

ילדי שנות  ה80 ודאי זוכרים את הסלט הזה מכל סעודה, זה היה הסלט החגיגי, המיוחד היצירתי – אני ? אני באופן אישי פחות מתחבר למיונז ואננס בסלט שלי.אז איך הופכים קלאסיקה שנוסדה לפני יותר ממאה שנה בבית מלון מפונפן (ולדורף אסטוריה אם שאלתם) והופכים אותה לרעננה, עדכנית וכזו שמתאימה לשמש הים התיכונית? האמת שדי בקלות …תנסו ואני מבטיח לכם שהסלט הזה יהיה אורח קבוע בשולחן שלכם. אז מה קונים?6-8 גבעולי סלרי1 תפוח עץ ירוק ,גדול מזן גראנד-סמיט0.5 צרור כוסברה2 גבעולי נענעחופן נדיב של חמוציותחופן נדיב אגוזי מלך (שבורים גס)1 פלפל ירוק חריף (מומלץ אך לא חובה) 1 מנה רוטב בסיס:מיץ מחצי לימון סחוט1/3 כוס שמן זית1 כפית חומץ1 שן שום…