ציזיקי זה אחד הדברים הכי כיפים בקיץ (ובתכלס גם בחורף).הסלט היווני הזה הוא הפשטות במיטבה – הוא חגיגה מפוארת של יוון והים התיכון, מעט מרכיבים ובום של טעמים.רענן, קרמי ועוקצני – כזה שבא בול בשולחן המאזטים לצד לחם טוב וכוסית אוזו או ארק או אפילו רוזה.את הצזיקי אני אוהב סמיך מאוד, כזה שלא מתפרק, מדלדל ומתעייף. איך מכינים ציזיקי סמיך וטוב עם טעמים ברורים ולא מתנצלים? האמת שזה ממש פשוט, ואלה החוקים:1. לבחור מלפפונים טובים ולחתוך לגפרורים בעזרת סכין או מנדולינה (ממש עדיף שלא לגרד אותם ובטח שלא גירוד דק מדי).2. נותנים למלפפונים לנוח על מסננת עם קצת מלח כדי שיגירו נוזלים  – זה יבטיח ציזיקי סמיך לאורך זמן!3. בוחרים…

קלאסיקות- לרוב אני משתדל שלא לשנות אותן.מבחינתי קלאסיקה היא יצירה על זמנית, כזו שעוברת ועובדת כבר דורי דורות. אז למה בכל זאת קראתי למנה הזו קפרזה מנגו?כי ניסיתי לחשוב על מלא שמות אבל אין מה לעשות, המנה  הזו מתכתבת עם הקפרזה הקלאסית של עגבניות, מוצרלה ובזיליקום.היא לא מתיימרת להחליף אותה, היא לא חידוש לקפרזהוהיא ממש אבל ממש לא קפרזה עם טוויסט – כי טויסט היא מילה מיותרת בעייני. הרעיון לשלב מנגו עם מוצרלה נכנס לי לראש, אז החלטתי לנסות ומה אני אגיד לכן יצא ביס של השמחות. שידכתי לקפרזה הזו סירופ של מייפל ושמן זית, פיזרתי קצת פיסטוקים ומלח גס וזה ביס טעים ממש , אבל ממש. זו צלחת כיפית,…

חומוס הוא גרגיר זהב, אין דרך אחרת לתאר אותו ואין מספיק מילים כדי לפאר אותו.וחומוס עם כל הטעים והמורכבות שלו זה הכי מידל-איסט, זה הכי של כאן, של האדמה של פה, של המזג האוויר, של הטמפרמנט ושל האנשים  שכאן. לממרח החומוס יש אינספור ורסיות, טעמים ומרקמים.ובדומה לקפה לכל אחד מאיתנו יש את הדיוקים והכיוונונים של מה מבחינתו הופך את החומוס להכי טעים. פגשתי השבוע את אורלי פלאי-ברונשטיין.אורלי היא אישה מיוחדת במינה, בשלנית בחסד, חוקרת מזון ותרבות, כזו שחתומה על המון ספרי בישול שאתם מכירים.ממליץ לכם לעקוב אחריה באינסטגרם ובבלוג המעולה שלה “סיר פלא” בזכות היצירה האחרונה שלה אורלי מבחינתי היא גם לגמרי מלכת החומוס.אורלי חתומה על ספר שהוא לא פחות…

דפקתי בדלת, היא פתחה עם חיוך , התחבקנו חיבוק של חברים שמכירים כבר תקופה.נכנסתי למטבח, היא שטפה כלים ואני הכנתי לעצמי קפה.תוך כדי שהסתבכתי עם מכונת הקפה, נפל לי האסימון שאני ודניאל נפגשים בפעם הראשונה ושאולי אני בכלל קצת חצוף ומה זה כול תחושת הנינוחות הזו שלי?דניאל עזרה לי עם המכונה ואמרה שזה מצחיק כי היא מרגישה שאנחנו כבר מכירים שנים. העולם הדיגטלי שלנו נפלא ומשובש לתפארת – אנחנו עוקבים אחרי אנשים, חושבים שאנחנו מכירים אותם, מגיבים ועושים לייקים לחלון הוירטואלי שהם פתחו לעולמם ובפעמים הנדירות שיוצאים מהמסכים ונפגשים יש תחושה מוזרה, קצת מביכה אפילו של מכיר-לא-מכיר כזה. במטבח של דניאל התחושה המוזרה הזו החזיקה אולי דקה, מהר מאוד קשקשנו…

הכנתי קימצ’י!נשבע שחשבתי שזה מסובך, חשבתי שזה מלא בסוכר וחשבתי שזה מצריך דיוק ודיקדוק של מטורפים.חשבתי גם שזה מצריך טריליון מרכיבים מוזרים ומה אני  אגיד לכם – חשבתי וחשבתי וטעיתי לגמרי. קימצי קוראיני זה בום של טעמים – אבל בום לא מתנצל, לא מתייפיף ולא מתחנף – בום של טעם.הקימצ’י זה בתכלס חמוצים קוראינים – יש להם אינספור וורסיות.אני הכנתי את זו הפשוטה ביותר וזו שהכי קרובה למקור הקוראיני הלא מתנצל.בגרסת המקור יש כרוב סיני ודייקון (צנון יפני).העניין הוא, שזו לא העונה של הדייקון כרגע.אני כבר ממש מלא זמן מחפש ולא מוצא, וואלה לא מתחשק לי לחכות כמה חודשים עד שהדייקון יחליט להבשיל.אז אמרתי לעצמי שאני מאלתר ובמקום דייקון אני…

בשנה האחרונה אני ונטלי לוין הפכנו חברים טובים.חוץ מסדנאות משותפות אנחנו אוהבים לשתות מלא קפה ולטעום מלא ממתקים וחטיפים מוזרים (תעקבו תעקבו הכל באינסטוש).ויש לנו גם אהבה משותפת נוספת – לאהבה הזו קוראים בורקס.לא מזמן דיברנו ושנינו הסכמנו שבורקס במלית תפוחי-אדמה כמעט תמיד מאכזב.אני אמרתי שזה לא הגיוני לי, כי בצק עלים זה טעים ותפוחי אדמה אני אוהב בכל צורה, אבל דווקא בחיבור שלהם לבורקס משהו לא עובד.נטלי טענה שיש משהו במלית החלקה מדי, צהובה מדי והעמוסה לרוב בפלפל שחור שפשוט הורס לה את כל הכיף.אמרתי לנטלי שאין ברירה ונצטרך לעשות מעשה ולהכין בורקס תפוחי-אדמה כמו שאנחנו אוהבים.היא כמובן לא התנגדה – והתוצאה לפניכן. הכנו ביחד בורקס שנותן כבוד לתפוחי…

עונת המלפפונים הוא כינוי שמקורו באירופה של לפני דורות והוא בא לתאר את התקופה שהחייטים יוצאים לפגרה. עם הזמן הוא הפך לביטוי נפוץ בעיקר בעולם התקשורת וההפקות, ביטוי שמסמל עונה שלא קורה בה שום דבר מהותי או חדש, מתאר יציאה לפגרה, משל לעונה שלא קורה בה כלום.עכשיו אני באמת לא יודע מה עשה המלפפון שמגיע לו להיות משל לתקופה משמימה.הרי המלפפון הוא אחלה, הוא ירק בסיסי, מרענן שמשתלב כמעט בכל סלט.ובעונה החמה במידל איסט מלפפון זה ציזקי, קר צונן ועוקצני – הכל חוץ ממשמים.שידכתי לו גרנולה מלוחה כזו שמכינים בצ’יק צ’ק, .את הגרנולה מכינים על מחבת (אם הכמות גדולה אפשר גם בתנור) ומה שכיף זה שלא חייבים להצמד לרשימת המרכיבים…

קלאסיקות – תמיד תהיתי מי או מה מגדיר דבר כלשהו כקלאסיקה?אני חושב שלא מעט אנחנו נוטים לבלבל ולתייג דברים מהעבר שלנו כקלאסיקה, כאילו אנחנו עושים ערבוב בין נוסטלגיה לבין קלאסיקה.ובוא נודה על האמת, את העבר לרוב אנחנו צובעים בוורוד והרבה פעמים שאנחנו מנסים להחיות איזה רגע, ולשחזר הצלחת עבר – צפוי לנו מפח נפש. מסתבר לנו  שהזמנים השתנו, הטעמים, הציפיות, החוויות – שאנחנו השתננו. בקיצור יש חוויות שהיה עדיף שישארו בזכרון, צבועות בורוד של נוסטלגיה, בלי לגרום לך את התחושה הקסומה של לחוש מבוגר או כבר רחוק מדי מחוויות העבר.וקלאסיקות? אני הרבה פעמים חושב שקלאסיקות אם במוזיקה או באוכל או באומנות – הן היצירות העל זמניות, כאלה ששורדות את מבחן הזמן,…

פעם אם הייתי צריך לבחור בין עוגות קרם עתירות שכבות, צבעים ומרקמים  (ועתירות קלוריות ושעות הכנה) לבין עוגה בחושה, ביתית כזאת שכל מאמא אופה בתבנית אינגלישקייק – זה יותר מסביר להניח שהייתי בוחר בקרם המפואר והמושחת. היום זו נראית לי מחשבה קצת ילדותית, כאילו אם השקיעו בזה שעות וטכניקות אז זה בהכרח יותר טוב וטעים.עם השנים הבחירות שלנו משתנות, אני למדתי שיש קסם גדול מאוד בדברים הפשוטים היומיומים. הדברים שלא הצריכו מאף אחד להזיע, המאכלים האלה שגדלותם היא בדלות החומרים, במרכיבים הבסייסים, שהטעם והחוכמה שלהם נמצאים בידים שמכינות אותם בלי צורך במתכון או באיזה אביזר מטבח מתוחכם. עכשיו זה לא אומר שאם תגישו לי קינוח מושחת ומפונפן אני אסרב לו…

פעם לפני הרבה שנים, שעוד גרתי בבית עם ההורים, אחת לכמה זמן אמא שלי היתה מכינה לנו פריקסה ופריקסה חוץ מזה שזה טעים – אצלנו בבית זו היתה ארוחה של שמחה, וזה בזכות אמא שלי שהיתה הופכת אותה לחגיגה בסתם ערב באמצע שבוע, בלי שום סיבה מיוחדת, פשוט ארוחה שהיא פינוק.היא היתה מטגנת את הלחמניות, מעמיסה על השולחן המון צלוחיות: אריסה, לימון כבוש, מקלפת ביצים קשות ותפוחי אדמה שלוקים, קצת זיתים מלוחים, צלפים וכמובן טונה ואז כל אחד היה מרכיב לעצמו את הפריקסה בדיוק כמו שהוא אוהב. עכשיו מה, לאמא של עושהסלט יש תחביב נוסף להכין אוכל מוקטן, לא חלילה פחות בכמות אלא אותה מנה בגודל קטן יותר (התחביב הזה…