למה בכלל צריך מדריך לסלטים טריים?גם כי זה נוח שהכל מרוכז במקום אחד.גם כי הוא כולל טיפים שיהפכו את הסלט שלכם למנצח.וגם ובעיקר כי ארוחות חג הן לרוב עמוסות ממש: בהכנות וטרחה, באורחים ומלא מלא מלא סירים ויותר מדי כלים ובתכלס – מלא מנות וסלטים שחזורים למטבח ולא מתחסלים.ואני אוהב שפע שלא תטעו – אבל אני לא אוהב בזבוז אנרגיות או בזבוז מזון. המדריך הזה אומנם נכתב לפסח וכללתי בו רק סלטים שעומדי בסף הכשל”פ – אבל מבחינת כמויות וחלוקת מנות המדריך הזה נכון לכל סוגי הארוחות שיש בהן ריבוי מנות ואורחים. כמות הסלטים בהתאם לאופי הארוחה וכמות הסועדיםעד 15 אורחים:1. ארוחה שיש בה סלטים מבושלים, מנות דג, מנות בשר…

המרק הזה מופיע אצלנו בכל ליל-סדר.הוא הפתיח של הארוחה, יש בו כרוב לבן, פול ירוק והמון עשבי תיבול קצוצים.את המתכון קיבלתי מהמלכה-האם היא למדה אותו מהמלכה שלה.מתכון כזה של בכל דור ודור דואגים להכין מרק של האלוהים ישמור.מאז שאני קטן אני יודע שלתוך המרק הזה שוברים מצה (זה לא חובה אבל זה טעים פצצה)חוץ מזה שהוא טעים ובריא שיא – הוא אוכל מזין וחכם.הוא אוכל שהופך חומרים דלים למנה מפוארת וחגיגית.הוא קערה של של חום ונחמה. זה מרק של מסורת וגעגוע.מדהים איך דווקא הדברים הנוכחים מציפים לנו את הגעגוע.איך גם עכשיו שאני כותב את השורות האלה וגם בפעם בשנה שאני אוכל את המרק הזה אני נזרק אחורה בזמן.אני לא חוזר…

בדומה להרבה דברים, בראש שלי דמיינתי את הסלט הזה שונה לגמרי.דמיינתי רבעי שומר צרובים היטב, שוחים בגלייז חריף מתוק עם מעט מאוד פול ירוק שמקשט את הצלחת.שלפתי את המחבת, צרבתי את השומר- בדיוק כמו שתכננתי.המשכתי להכנת הסירופ ונשפך לי קצת יותר לימון משתכננתי.שהתחלתי להוסיף את הפול היד פשוט שפכה את כל מה שהיה בקערה.הריח במטבח היה פשוט מסחרר וחשבתי לעצמי “כפרה, אז מה אם בכלל תכננת משהו אחר” (כן לפעייםן אני קורא לעצמי כפרה)החזרתי את השומר למחבת, הקפצתי עוד דקה שתיים והסתכלתי על המחבת השמחה הזו, טעמתי והבנתי שלפעמים האילתורים הפספוסים – שווים יותר מכל התכנונים. עכשיו למה אני מספר לכן את זה? גם בשביל המוסר השכל וגם כדי להגיד…

פסח עוד רגע כבר ממש פה, לכבודו ריכזתי בעבורכם את כל הסלטים המבושלים לחג.הסלטים האלה שאין מה לעשות דורשים סיר, להבה, לא מעט סבלנות ובסוף מגיעים לשולחן בקערית קטנה מלאה, מתומצתת ומלאה בשמחה. צריך להגיד את האמת – לסלטים האלה ממש מתבקשת חלה, אבל גם בפסח אני לא מוותר עליהם .למה? כי הם נהדרים ככה כמו שהם ולי הם אפילו טעימים יותר עם מצה (מצה עם מטבוחה זה החיים!)אז קבלו את המדריך שלי לסלטים מבושלים לפסח:חילקתי אותם לקטגוריות והוספתי גם המלצה כמה סלטים להכין בהתאם לכמות הסועדים כדי לקבל שולחן מדויק וטעים. מבושלי עגבניות:מטבוחה היא ללא ספק מלכת מבושלי העגבניות, אין שולחן חג שיהיה שלם בלעדיה.אני  ממליץ לבחור אחת מהשתיים…

חציל בטעם כבד – זה סלט קצת מצחיק.כבר בשם שלו הוא מרגיש כמו משהו שהתחפש, ואם נודה על האמת מרגיש קצת כמו פשרה.כאילו זה לא הדבר האמיתי- זה לא כבד זה חציל בטעם.הסלט הזה נולד מצנע, נולד מ”אין כבדים אז תאכלו חצילים”.הסלט הזה נולד מחוברות מתכונים אי-שם לפני דורות שבהן נתנו “עצות למבשלות” איך לעשות רושם על האורחים בכלום עלויות.וביננו לא אכפת לי אם הסלט הזה התחפש למשהו שהוא לא, ביננו מה זה משנה איך הוא נולד (למרות ששיעור היסטוריה זה נחמד)מה שחשוב שהסלט הזה טעים – טעים!וכמו שכבר הבנתם הוא ממצרכים פשוטים פשוטים – חצילים, בצלים וביצים.ואני בוחר לפרסם אותו דווקא סמוך לפסח מהסיבה הפשוטה שהסלט הזה טעים אומנם…

אני אתחיל  מהסוף, ממש מהשורה התחתונה –  אלה לחמניות השמרים המתוקות הטעימות בעולם.אז מה ללחמניה ולבלוג הזה – מאוד פשוט, עבדכם הנאמן אוהב לערבב, אז הוא מערבב גם תכנים מחוץ לקערה.ועבדכם הנאמן גם מאוד, אבל מאוד אוהב את הלחמניות האלה שאמא שלו מכינה כל השנה.   אז למה דווקא עכשיו?אז ככה, במקור סבתא שלי היתה מכינה את הלחמניות האלה לצאת יום כיפור, היא היתה מייצרת טבעות בצק וחורצת מסביב עם סכין, שלאחר התפיחה והאפיה הלחמניות יהיו יפות כמו פרחים.עם השנים, אמא שלי שיכללה את המתכון (רק בקצת), שינתה את הקליעה והתחילה לאפות אותן כל השנה.למה כל השנה? מהסיבה הפשוטה הלחמניה הזו היא תמיד, אבל תמיד הצלחה.אחים שלי טוענים שאין עוד…

על הרימון מברכים רק בצהרי החג, המחמירים לא יאוכלו אותו לפני הברכה.אני מודה שיש באיפוק הז קסם, זה מייחד את הרגע, הדבר הזה של לעצור את התאווה, את הרצון ולחכות- לקדש את הרימון ורק אז לאכול.אני גם מודה שעם השנים אני כבר לא ממש מקפיד על ההמתנה למה?כי דחיית הסיפוקים שלי הולכת ומתקצרת.וגם ככי אין ברירה ואני צריך לערבב ולצלם מראש כדי שהסלט הזה יגיע אליכן בדיוק בחג ובדיוק לארוחה.אז אין שום סיכוי שאני מערבב מתכון, מקלף רימון ולא עוצר כדי לטעום.אז ערבבתי וטעמתי, וטעמתי עוד קצת, וכדי לבדוק עד הסוף שלפתי גם חלה, טעמתי שוב – ומה אני אגיד לכן ? מדובר בסלט הצגה. קוביות חציל מטוגנות, עם גרגירי…

בדומה לשבתות החגים אצלנו מתחלקים לשתי סוגי ארוחות.ארוחת ערב שכוללת מספר סלטים מבשולים, טריליון מנות ראשונות ועיקריות – וסלט אחד או שניים טריים.ארוחת צהריים שכווללת את אותם סלטים מבושלים,מנה או שתיים עיקרית, 2 תוספות והרבה סלטים טריים.המשותף לשתי סוגי הארוחות – שהכל טעים ומהכל יש יותר מדי.אז כדאי לא ללכת לאיבוד, לא לטרוח יותר מדי וחשוב מהכל כדי לא לזרוק אוכל סתם, הכנתי את המדריך הזה.חילקתי את הסלטים לקטגוריות עם המלצה מכמה סלטים לבחור בהתאם למספר הסועדים. הירוקים: כי בכל ארוחה צריך סלט אחד ירוק ואם מדובר בארוחה כבדה אז בכלל הכי כיף לשמור אותו לסוף.ההמלצה שלי עד 6 סועדים לבחור אחד.עד 12 סועדים לבחור 2 סלטים.מעל 15 לבחור 3,…

תאנים אני אוהב.חגים אני אוהב.אנשים שהם ישר ולעניין אני אוהב.אנשים בלי מניירות וגינונים, שמדברים תכלס ומחייכים, ככה מבפנים – אני אוהב במיוחד.ושכל אלה נפגשים מה אני אגיד לכם יוצא שילוב מדהים. אחרי נטלי אני עוקב כבר תקופה, ולא מזמן נפגשנו באיזה אירוע.ניגשתי להגיד שלום ואיזה כיף שנפגשים מחוץ למסכים.היא חייכה אליי, אמרה לי היי, איזה כיף ומה המספר טלפון שלך?זה היה מפגש מוזר שהרגיש  טבעי כזה.החלפנו מספרים ועוד כמה מילים ונפרדנו אחרי דקה.כמו שאמרתי, מפגש מוזר וקצר – שהרגיש טבעי כזה.חזרתי הביתה והיתה לי תחושה לא מוסברת שמצאתי חברה. לא עבר הרבה זמן וכבר נפגשנו לקפה, שכלל מלא מאפים, חיוכים ושני אנשים שאין להם נקודות בסוף משפטים.ולמה אני מספר לכם…

הסיר הזה הוא כוכב, זה סיר עם אופי, זה סיר שצרוב אצלי בעור.הסיר הזה במקורו הוא לערב ראש השנה, סיר מתוק של ירקות מסודרים יפה יפה בשכבות.ובחוברת של אמא שלי הוא כתוב תחת השם “דלעת מתוקה”, הרגשתי שזה לא מייצג וקראתי לו בפשטות סיר ירקות של השמחות.למה? כי הוא חגיגי מירקות פשוטים פשוטים.הוא מגיע מפואר לשולחן ולא הצריך המון עבודה או טירחה, הוא רק הצריך סבלנות וזמן על להבה קטנה.ובכל חג אם אנחנו מארחים בבית או מתארחים אצל הדודים אנחנו יודעים בלי שיגדו אנחנו מגיעים עם “סיר ירקות של שמחות” וסלטים.ואנחנו לא אוכלים אותו רק בראש השנה, אנחנו מתפנקים עליו כל עוד הדלעת בעונה.שתקראו את המצרכים לא תגלו שם פרודקטים…