מנגולד, חומוס ומלפפון
השבועות האחרונים מרגישים כמו חיים שלמים,
אני לא צריך לספר לכם, כולנו עוברים את זה.
אין בי רצון או יכולת להסביר את התקופה הזו- אני מבין שאני לא מבין.
אני מבין שיקח לי זמן לעבד,
אני מבין שלכל אחד יש את יכולת ההכלה שלו – ושכולנו מוצפים.
השבועות האחרונים הפכו אותי תכליתי יותר, קצר במילים וארוך במחשבות.
מודד פעולות, ממלא זמנים במשימות וגולל שעות ברשתות החברתיות.
אני דרוך כל הזמן, כאילו התלבש לי אי-שקט פנימי מובנה.
יחד איתו התיישבה לה גם כרסמת בלתי פוסקת, אכילה רגשית שהיא לא חדשה לי.
היא מגיעה אצלי תמיד במצבי סטרס.
וכמו תנועה טבעית, אני מאפשר לזה, לא מטיף ולא מלקה את עצמי – מספיק קשה בחוץ אז אין צורך גם בזה.
שהרגשית אצלי מתארכת זמן רב אני מזכיר לעצמי למצוא עוגנים, לנסות ולאכול טוב בין הכרסומים.
אז אני חוזר לסלט, למלא קטניות משביעות ולירוקים כהים שיש להם תכונות מרגיעות.
ולא הסלט הזה לא ישכיח מכן את הצרות או יהפוך אתכן לרגועות ושלוות אבל יש בו רעננות גדולה, הוא משביע ומזין והוא ממש טעים.
ב6 אחרי המלחמה כל אחד יקח אחריות על מעשיו:
לחלקנו זה יסתכם בעוד כמה ק”מ של ריצה, לחלקנו באותות גבורה ולחלקנו במסקנות של ועדת החקירה.
כמה קטנות לפני המתכון:
ברוטב יש מיונז – ולא כולם אוהבים, תחליפו אותו ביוגורט וזה יקפיץ לכן את הסלט בכמה רמות.
חומוס: אין בעיה להשתמש בגרגירי חומוס מוכנים לאכילה שימורים/מהמקררים. אם ברשותכם הקטניה היבשה אז חשוב להשרות בהמון מים ללפחות 12 שעות, מסננים ומבשלים בהמון מים עד לריכוך הגרגירים (ניתן להכין כמות גדולה ולאחר הבישול לחלק לשקיות ולהקפיא לשימוש מהיר בפעמים הבאות)