חומוס, כרובית, זיתים וירוקים

אני לא יודע מי קובע את זה ואם מישהו מכתיב את הדבר הזה אבל גם באוכל יש אופנה, וכל כמה שנים יש איזה מנה או ירק תורן שמקבל את הבמה ונדמה שהוא מופיע בכל מקום, מקבל מלא תשומת לב, נוכח בכל תפריט ויהיה הדבר הנכון שצריך לצרוך ולהכין. 
בתקופה האחרונה הכרובית – היא הירק הנכון , ספרים (מצויינים אגב) נכתבו עליה, תפריטים התפייטו עליה וכולם גילו את כמות הגיוונים והמאכלים שאפשר להכין מהירק המעולה הזה.
עכשיו מה אני בא להגיד, שאופנה זה אחלה ואני חובב טרנדים ידוע, אבל יש דברים שהם לא טרנד חולף הם קלאסים ונצחיים כי הם מתאימים לזמן ולמקום. ואותם –  אני חובב במיוחד.
והכרובית – יש בה איזה צניעות מובנית, של מי שמבין את ערכו ולא צריך להתהדר בנוצות וצבעים עזים. 
וכמוה גם החומוס, כולה חומוס אבל אלוהים כמה שהוא ים-תיכוני, כמה שימושים יש לו וכמה כולנו מכורים אליו – וגם בו יש איזה משהו לא מפואר בצורה הכי נהדרת ושמחה שיש.
אז בסלט הזה ערבבתי את החומוס והכרובית שהם בעייני קלאסיקות ים תיוכניות שממש לא הולכות לשומקום, צרפתי אליהם זיתים ועשבים בשביל חגיגה אמיתית של כל מה שטוב במידל-איסט.

שניה לפני ההוראות, מילה על חומוס. אני מהמשוגעים שמשרים במים את הגרגירים למשך לילה ואז מבשלים ומסננים  – וזה יותר טעים ולא מסובך אבל אני מבין שיש אסכולה שלמה שפחות בעד ההתעסקות הזו. אז כן לגמרי אפשר להשתמש בגרגירי חומוס ממקרר הקפואים בסופר או אם אין ברירה גם מאלה בקופסת שימורים (אני אכחיש אם תגידו שזה בא ממני) – בכל מקרה לצורך הסלט צריך 300-400 גרם גרגירי חומוס מוכנים לאכילה.

אז מה קונים?
לכרובית:
1 כרובית בינונית ( בערך 1 ק”ג)
3 גבעולי תימין
מיץ מ1/2 לימון
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
4 כפות שמן זית

לשאר הסלט:
1 כוס גרגירי חומוס (לפני בישול)
3 עגבניות בשלות ומוצקות
15 זיתים שחורים (מרירים)
2 בצל ירוק
20 גבעולי כוסברה
20 גבעולי פטרוזיליה

לרוטב:
1/3 כוס שמן זית
מיץ מ1/2 לימון
1 כף חומץ
2 שן שום כתושה
1/4 כפית מלח גס
1/4 כפית פלפל שחור גרוס

מפשילים שרוולים
בעזרת סכין מסירים את הגזע של הכרובית, ובמידה ויש כתמים שחורים ומוזרים מסירים אותם גם כן בעזרת הסכין, ניסור קל של השכבה החיצונית. מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים (בערך 2 פרחים למזלג, קצת יותר קצת פחות – זה לא מדע מדוייק). את פרחי הכרובית מניחים בקערה גדולה ומכסים במים רותחים (מהקומקום) מוסיפים שלוק נכבד של חומץ ומשרים ל15 דקות בערך. פעולה זו מנקה את הכרובית ומרככת אותה מעט.
מסננים את הכרובית, שוטפים במים ומחזירים לקערה, מוסיפים את מיץ הלימון, השמן, התימין והפלפל השחור – מערבבים ומעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה, מחממים תנור ל200 מעלות ואופים למשך 30 דקות, עד להזהבה. מוציאים, מצננים ומעבירים לקערת ערבוב.
את גרגירי החומוס משרים במים למשך לילה במקרר, מסננים, מעבירים לסיר מלא במים, מביאים לרתיחה ומבשלים כ20 דקות. גרירי החומוס מוכנים כאשר הם נגיסים אבל לא נמעכים בקלות. מסננים, שוטפים במים קרים ומוסיפים לקערת הערבוב.
את העגבניות פורסים ל 3-4 פרוסות עבות, וכל פרוסה לבערך 3-4 רצועות ואז לקוביות גדולות. מוסיפים לקערת הערבוב.
את הזיתים מגלענים וחותכים לחצי (אפשר גם לקרוע עם הידים – שוב זה לא מדע מדוייק) ומוסיפים לקערת ערבוב.
את הבצל הירוק על כל חלקיו קוצצים לטבעות דקות ומוסיפים לקערה.
מפרידים את עלי הכוסברה והפטרוזיליה מן הגבעולים הגסים, קוצצים גס ומוסיפים לקערה ביחד עם כל חומרי הרוטב.
מערבבים ומעבירים לכלי הגשה.

ומה אם אין לי?
זיתים שחורים – צלפים או לימון כבוש יעבדו מצויין.
כוסברה – פחות אוהבים אותה , תקצצו 10 עלי כרפס.

עם מה זה הולך?
קוסוקוס נקי כזה בלי מרק, קציצות בקר והסלט הזה – וזהו!

בתאבון