על סתיו, תפודים ועל דברים שמשתנים.סתיו – חיים שלמים שאני מקטר עליו, חיים שלמים שהעננים האפורים והחשכה המוקדמת עושים לי דכדוך ורצון לנמנמת.תפוחי אדמה – אלוהים יודע שמאז ומתמיד חיבבתי את הפחמימה, אבל איך לומר בעדינות שנים אצלי בראש הפחמימה הפשוטה הזו די כבדה ומכבידה. שנים שנמנעתי ממנה גם מחרדות ומחשבות (מיותרות אם תשאלו אותי) הקשורות במשקל וגם כי יש בה משהו שהוא לא קליל או רענן.ובשנים האחרונות החלו כולי מיני תזוזות ותובנות – אני עדיין לא מתלהב מללבוש שכבות ובגדים ארוכים אבל מזכיר לעצמי שהסתיו זו שעתם היפה של העשבים, העלים והירוקים.ונכון, אני עדיין לא קופץ משמחה שהעננים מתקדרים אבל באופן מוזר האפור בחוץ נותן לי תחושה קלה של…

זוכרים שמזמן מזמן, ממש אתמול,  פרסמתי מתכון שגעון לוופל בלגי פיקנטי ? יופי.אז אחרי שאני ותומר אומנסקי סיימנו עם הפיקנטי והשמנת החמוצה הרגשנו שחייבים לקנח עם משהו מתוק ומשובח לא פחות.אז חזרנו למטבח והכנו ביחד קינוח שהוא ארוחה, כזה שהוא מושלם לכל אנשי הבוקר שאוהבים מתוק, נפלא ונהדר לערב רומנטי עם כוס יין רוזה ומבט מפתה. והכי כיף שממש לא צריך לטרוח עליו הרבה (נשבע לכם שזה קל שלא תאמינו בכלל)וופל בלגי קינמוני עם קצפת הדרים רכה וטעימה כמו עננים ביחד עם סלט שמנצל את אחרונות התאנים, ענבים ירוקים ונקטרינה. מעל הכל רוטב של תפוז ודבש – וזה ממש אבל ממש מוש לסופ”ש.זה לגמרי בחזקת גזור ושמור ושאלוהים ישמור –…

“אחרי החגים” כבר לגמרי כאן, ויחד איתו שלל הפוסטים, המתכונים , ההבטחות וההחלטות על אחרי החגים חוזרים לשגרה ו”למוטב”.ואני מה אני אגיד לכם, לא ממש מאמין בלונה פארק הזה של אכילה, נהנתנות דיאטה סגפנות וחוזר חלילה בסוג של לופ.אני מאמין בלחזור לשגרה, מאמין באיזון ובמינון והכי חשוב להנות בלי יסורים, להגיד איזה טעים וכיף היה בחגים, ועכשיו עכשיו ממשיכים כרגיל.ואני הכרגיל שלי זה סופ”ש משוחרר, נינוח, עם ארוחות מפנקות וטעימות.וכן אם אפשר ותודה גם איזה משהו מוגזם וטוב בשביל הנשמה.   במיוחד לסופש הראשון של אחרי החגים, חברתי למר מוגזם בכבודו ובעצמו, מר תומר אומנסקי שהוא מאסטר באפיה ונשמה גדולה גדולה.הכנו וופל בלגי עם סלט ענבים, מנה שהיא מושלמת לבוקר…

זוכרים שאמרתי לכם שבבית שגדלתי בו קוסקס שמור לחגים ומועדים, אז הרעיון לסלט הזה התחיל אצלי בראש שחשבתי בכלל על הקוסקוס של שבועות.בשבועות הקוסקוס חלבי, מוגש  עם שקדים קלויים, צימוקים וקצת פירות יבשים ובמקום מרק מגישים אותו עם רוויון או גיל – וזה באמת באמת שילוב לא רגיל (בקטע משגע).והזכרון הזה אוטמטית שולח אותי לבית של סבתא שלי, למדרגות האבן ולעץ התאנה.והנה ככה גם נכנסה לי התאנה למחשבה – ואיזה כיף שהתאנים עוד בעונה!אז הסלט השלישי בספישל הקוסקוס עם יהודית אביב לא דומה מאוד לקסקוס של שבועות – אבל הוא בהחלט נשען אל אותם יסודות.הוא עדין וטעים טעים, הסלט הזה  יהיה נפלא לארוחת צהריים אחרונה בסוכה, הוא יהיה מעולה כארוחת…

ספיישל קוסקוס עם יהודית אביב ממשיך והפעם – סלט  קוסקוס אסיאתי.שאמרתי ליהודית נכין סלט קוסוקוס אסיאתי היא אמרה לי סבבה נשמע מעולה, אבל לפי המבט שלה היה לי ברור שהיא חושבת שהשתגעתי.כי מה לקוסקוס ולאסיאתי? אבל לי בפנים זה הרגיש נכון, משהו אמר לי שהשילוב אולי נשמע הזוי ושיגעון אבל ניגשתי לערבוב הזה במלוא הבטחון.אחרי שערבבנו וטעמנו, הסתכלתי על יהודית בזמן שהיא טעמה והחיוך שלה הסגיר לגמרי את העובדה שהיא השתכנעה.שקוסקוס ואסיאתי זה שילוב חגיגה.בטעימה השניה והשלישית הבנתי שהיא כבר החליטה שהסלט הזה להיט.יש בו קוביות של דלעת צלויות עם סויה וטריאקי, הן פריכות ומתקתקות והן שידוך מעולה לסלרי והמון עשבים וקצת צ’ילי אדום.אפרופו טריאקי, יהודית את הטריאקי שלה מכינה…

קוסקוס – גרגירי הקסם האלה שעשוים מסולת, תפוחים ונימוחים, ונעלמים בפה כמו עננים.מאז שאני זוכר את עצמי הקסם הזה היה מופיע בשולחן רק בימים ומועדים ספציפים בשנה.כן כן, בבית המרוקאי שלי, קוסקוס הוא לא אורח יומיומי הוא מגיע בימים מדויקים, בחגים ומועדים.סיר האידוי נשלף ביום כיפור, בסוכות, בפורים ובשבועות.ואם הסיר נשלף בכל יום אחר בשנה זה סימן שיש התרגשות ויש שמחה משפחתית ממש ממש גדולה.כי בוא נודה על האמת קוסקוס זו טרחה, וקוסוקס זה ידיים אוהבות שמפוררות, מאדות, מסננות ודואגות שכל גרגר וגרגר בקערה יקבל את מלוא אהבה.ואני יודע אתם כבר עייפים מבישולים וטירוחים אבל אני מזכיר לכם שזה אחרון החגים והחופשים לחודשים הקרובים.ואוטוטו ממש עוד כמה ימים נזכר כולנו…

איזה באסה לסוכות איך תקעו אותו בסוף התור.וגם לא תגידו בסוף  עם איזה מרווח נשימה, לא לא, ממש צמוד דבוק לכיפור שתמיד איכשהו צמוד לשבת.ואני יודע זה חג חשוב ונחשב אבל מה לעשות הוא מגיע כל שנה מחדש שרובנו כבר לא יכולים לראות מטבח, אוכל (שקר אוכל תמיד כיף לראות ולאכול) ובעיקר לא יכולים לראות עוד אירוחים ואושפזין.אז אני באמת שואל למה לא לדחות אותו קצת? למה לא לתת לו ולנו עוד איזה זמן נשימה וגעגוע? ככה גם על הדרך נקזז ממרחשוון האיום את תקופת היובש והשיממון?התשובה לכל התהיות האלה שלי – היא כי ככה.ולפעמים ככה זו תשובה לגיטמית.וסוכות כבר פה וגם האושפזין ואנחנו נטרח ונכין ונלבש בגדים לבנים חגיגים,…

אני אוהב צנצנות עם ממרחים הן הופכות את החיים להרבה יותר קלים וטעימים.שעשבי התיבול מסתכלים עליי ואומרים לי “לא גבר אני לא מספיק פרש לסלט, אבל שמע בדקות הקרובות אתה יכול להוסיף אותי לאיזה תבשיל או מרק. ובאופן כללי כדאי שתזדרז ותנצל, כי עוד יום או יומיים ואני מתקפל, מתרופף סופית ומתפטר”.אני מקשיב לשירת העשבים הזו ומבין שני דברים: הראשון שזה שאני שומע ירקות מדברים זה קצת מחשיד.והשני, שאם כבר שמעתי את השירה כדאי לי להסיק מסקנה ולהזדרז בהכנה.לפעמים הם באמת נכנסים לתבשיל או מרק ולפעמים אני הופך אותם לממרח משובח.הממרח הזה הוא אורח קבוע אצלי במקרר. כמו שהבנתם אני מכין אותו שהעשבים כבר עייפים, הקיצוץ, התיבול והשימון הופכים אותו…

קצת יותר מ25 שעות נמשך יום הכיפורים, כולה יממה ועוד שעה.והיממה הזו חוזרת על עצמה בדיוק מופתי פעם בשנה. ועדיין כל פעם מחדש, התארגנויות, שאלות והערכות משל היה מדובר בצום ומעצור של העולם לשלושה ימים שלמים.מה עושים לפני/מה לא עושים לפני, איך מעבירים את הזמן, אפוניים/ספר קריאה או תפילה / שינה/ בית כנסת? מה שותים אחרי? ומה אוכלים לפני או אחרי (וחלקנו גם תוך כדי). בתכלס, כולה יום אחד.אבל יום כזה שמלא משמעות, הרגלים, טקסים וטקסיות.אני ביום הזה בוחר להנות מהשקט, מתכנס, מנהל שיחות עם עצמי ועם האלוהים שלי, לא מוותר על השופר ועל התפילה/הבקשה הלא כתובה.ביום הזה אני נצמד להרגלים קטנים שאני משמר שנים ,הרגלים ששמורים רק ליום הכיפורים.אחד ההרגלים…

ולפעמים הסיפור הוא יותר פשוט ממה הוא נראה.לפעמים והרבה פעמים זה פשוט כי ככה יצא.מנגו ותרד במקרר, זרזיף מחשבה, שולף קערה ומתחיל לערבב.ויש משהו בדברים שקורים בספונטניות ובזרימה, הם כמעט תמיד מולידים תוצר עם מחשבה רעננה.קחו את הסלט הזה, באמת אין סיפור מאחריו, שמתי מוזיקה ברקע, פתתתי את המקרר וזה פשוט זרם לי.שהגעתי לרוטב דיגדג לי להוסיף עקצוץ, ולא היה לי פלפל חריף או צ’ילי רענן אז הוספתי מעט פלפל שאטה יבש גרוס, הוספתי גם קצת דבש בשביל הקונטרסט.טעמתי את הרוטב, דייקתי ממש בקטנה והבנתי דבר חשוב, הבנתי שלפעמים מאילוץ יוצאים דברים פיצוץ.אז הרוטב הזה מבחינתי הוא בחזקת גזור ושמור -הוא יתאים לסלט שלפניכם אבל גם למגוון סלטי עלים או …