אבא שלי מרוקאי שגדל במרוקו, איכשהו יצא שהמרוקאי הזה לא משתגע על חצילים, עדיין לא סידר לי דרכון פורטוגלי ובאופן ממש מוזר אין לו סיפורים על קשר משפחתי הדוק עם המלך ובאופן עוד יותר מוזר הוא גם לא נוגע בחריף.אבל מה כמרוקאי טוב על החיריק הוא שומר בקנאות – מיטורף, מיכוער וכו וכו כאילו לא עברו 200 שנה מאז שהוא נחת פה.אז מה לאבא שלי ולסלט חריף אש? למה קראתי לו הז’עלוק של אבא?אני בן לאינטגרציה פנים מרוקאית הצד של אמא שלי מאזור הסהרה והצד של אבא שלי מהעיר פס.לשני הצדדים יש סלט ז’עלוק – ובכל צד זה סלט אחר לחלוטין.כי ז’עלוק – זה בעצם כל מה שהוא קלוי/ חרוך…

קו התפר הזה של האביב , זה שמחבר בין החורף לעונה החמה, הוא הזדמנות טובה לשילובים בלתי אפשריים.כאלה שמשלבים ירוקים שעכשיו הם ממש בשיא לבין פירות וירקות שאוטוטו נעלמים עד לעונה הבאה.ופסח זו הזדמנות נפלאה להניח על שולחן החג צלחת סלט שהיא לא פחות מהצגה.אתם תתפלאו לגלות שעם כל הרושם והחגיגיות הסלט הזה הוא די פשוט להכנה. מצריך קצת תשומת לב וחיתוך קפדני אבל מעבר לכך אין בו שום דבר בלתי אפשרי.הוא משלב חריפות של צנון שחור עם מתיקות ועסיסיות של פומלה.הצנון פרוס דק דק דק הופך לצלחת ססגונית שסופגת את כל המיצים והטעמים – צלחת שבין כל המנות המורכבות שיוגשו בשולחן החג בסוף היא זו שתמשוך את מירב תשומת…

בבית המרוקאי שגדלתי בו הסלט הזה היה אורח קבע בשולחן החג ובשבתות.כילד ברחתי ממנו כמו מאש, לא הבנתי את עוצמת הטעם שלו ובעיקר לא הבנתי מה כולם מתלהבים ממנו.וכמו הרבה דברים אחרים הסלט הזה הוא מה שאני קורא לו טעם מתבגר – כי לא רק שרוכשים אותו עם הזמן, נראה לי שצריך לעבור גיל מסויים בחיים כדי להעריך את הטעם הנפלא שלו.ונדמה לי שלפת היא בדיוק עונה על ההגדרה של טעם מתבגר ונרכש.סביר להניח שרובכם לא מחזיקים מלפת יותר מדי ואני חושב שממש ממש כדאי לתת ללפת צ’אנס.הלפת נפלאה בתבשילי קדירה ובמרקים וממש לא מיועדת רק לחמוצים בצבע זרחני.הסלט הפשוט הזה, שמתבשל לאיטו על להבה נמוכה נותן לירק הזה את…

שום-ירוק זה אוצר מקומי, מפציע רק לכמה שבועות בודדים (בערך חודש) בשנה ואז נעלם עד לשנה הבאה.ועכשיו, ממש עכשיו זה הזמן שלו אז כדאי להצטייד מהר מהר לפני שיגמר. שיני השום הטרי הן חריפות אך באופן מסויים פחות אגרסיביות מהשינים היבשות.מגבעולי השום אני מכין את הממרח שלפניכם.הממרח הזה נפלא בתוך סנדביץ עם גבינה מלוחה או חביתה, הוא תוספת נהדרת לחזה עוף או לקבב דגים ומושלם לתיבול רטבים של פסטה – בקיצור הממרח הזה הוא תבלין מצוין לכל מה שהוא לא מתוק וקינוחים.אז לסיכום – תרכשו שום ירוק, תקפידו לבחור את אלה עם הגבעולים הירוקים, תקדישו להכנה שלו 10 דקות ואם תקפידו לכסות את הממרח בשמן זית הוא יחזיק לכם במקרר גם…

מרוב שהקורנה והטרלול שיבשו לנו את המחשבה אפילו החזרה לנורמליות מרגישה מוזרה.הברים המסעדות, ההופעות וגם החתונות הכל חוזר מהר מהר, מהחשש המושכל שתכף שוב הכל עלול להסגר.ואחרי שנה שלא קרה, השבוע קיבלתי הזמנה לחתונה – של חבובה שהיא כמו אחות קטנה.ובהתאם לימי הטרלול והחשש החתונה נקבעה לעוד שבוע ממש.התחלתי לחשוב על החשוב ביותר – על מה אני אלבש וכמה אני אתגנדר, ופייר אחרי שנה בטרלינג ונעלי בית לא בא לי על חליפה, בא לי אלגנטיות נוחה ונטולת מאמץ.בא לי ג’ינס ואולי להתפנפן במכופתרת וסיכה בדש, להשקיע באיזה נעל אלגנטית כדי שלא יגידו שאיבדתי את הטאצ’.אבל אני זוכר מפעם שהייתי מתלבש ומתגנדר שבשביל לוק בלתי מתאמץ, צריך מחשבה, להתאים מעט פריטים…

ראיתי אותם אצל הירקן – תפוזונים – כתומים מוצקים ובוהקים.ראיתי ולא יכולתי להתאפק. אני באופן כללי לא משתגע על תפוזים אבל משהו בברק הכתום שלהם משך אותי, אז הוספתי לסל מבלי לדעת מה אני הולך לעשות איתם.רכשתי והנחתי שבסופו של דבר אני אכין מהם ריבה. אבל אז, אז עברה בי מחשבה מהפכנית, למה אוטמטית לריבה ולמתוק?  למה לא לכבוש אותם בעצם ?אם כבישת לימון מוציאה ממנו המון מה הכבישה תעשה לתפזון?וכהרגלי שיש לי מחשבה שלא מרפה – אני ניגש למלאכה. אז כבשתי תפוזונים, הכנסתי אותם לצנצנת זכוכית גדולה ביחד עם פלפל סודני יבש, גבעולים של טרגון טרי ואחרי כמה ימים קיבלתי תפוזון כבוש שכבש את לבבי.זה צבעוני וטעים ובעיקר אפשר לשלב…

אני משוגע פשוט משוגע על לימון כבוש.הדבר הנפלא הזה הוא חלק מהטעמים שגדלתי עליהם, עוד כילד ראיתי את סבתא שלי כובשת לימונים בצנצנות ענק. וכמו הרבה דברים שהיא הייתה מכינה, חיים שלמים חייתי תחת הרושם שמדובר במלאכת מחשבת מורכבת, סוד עתיק שרק זקנות טובות ובשלניות מנוסות יכולות לו – ואז, אז ביקשתי מאמא שלי את המתכון.קראתי אותו וכל מה שעבר לי בראש זה, מה זה הכול? זה כל הסיפור?לימונים, מלח, שמן וכמה ימים?אז כן זה כל הסיפור, זה מצריך אפס מיומנות, כמה מרכיבים בודדים, כמה ימים של סבלנות ויש לכם צנצנת לימונים כבושים שאם תתאפקו מלזלול היא תספיק לכמה חודשים.הגרסה שלפניכם היא הגרסה המועדפת עליי, לימונים קטנטנים כבושים בשלמותם, בלי…

הסלט הזה הוא ארוחה, והוא יכול להתאים לכל ארוחה ביום אבל לי הוא הכי עובד בבוקר שישי או שבת, לארוחת בוקר ארוכה ונינוחה – ארוחה שמתפנקים עליה.ויש בו הכול, יש בו חלבון, ופחמימה והרבה רעננות וירקות קצוצים.קראתי לו סלט של ירושלמים בגלל השילובים. בגלל שערבבתי את הקצוץ הזה עם לא מעט טעמים ומרכיבים שמזכירים לי את העיר הנהדרת והמתוסבכת בעולם – העיר שבה גדלתי, זו שבזכות האבנים, הריחות והטעמים שלה אני מי שאני.אז חוץ מקצוץ דק ונהדר יש בו גם גרגירי חומוס, לימון כבוש, שמנת חמוצה ופרוסה צרובה של לחם כהה פרוס עבה.הוא לא יעלה לכם מאאאתים שקל וגם אין בו במבליק אבל יש בו פשטות- מפוארת, ערבוביה בלתי אפשרית…

שטוחים פרג – מעין קרקרים דקים דקים שמכינים ממש בקלות ומכרסמים בקלות יתרה. אני חולה על פרג, תנו לי מהגרגיר השחור והמתפצפץ הזה ואני מאושר.אני לא מדבר על איזה נגיעה קלה אלא ממש מלוא החופן, יש משהו במרירות ובפצפוץ שלו שפשוט בא לי בטוב. פורים זה גם החג האהוב עליי וגם תרוץ מעולה לערבב סלט עם שטוחים פרג.השטוחים האלה כ”כ ממכרים שהמתכון הוא לכמות גדולה, כזו שתשאר לכם בצנצנת אטומה למספר ימים (כל עוד אתם תשמרו על איפוק).השטוחים האלה הם בחזקת גזור ושמור ושאלוהים ישמור – ואם אתם מהקומץ שמתעקש לא להבין את החיבה לפרג ועד כמה הוא נפלא אז בתכלס השטוחים האלה יקבלו בכיף כל גרעין/גרגיר/תבלין שתרצו.את השטוחים האלה…

נכון נכון, אתם צודקים סחוג זה לא בדיוק סלט. אני לא מתווכח ומבלי להכנס להגדרה הפילוסופית של מה הופך סלט לסלט, אני  רק אומר שאפשר לקרוא לסחוג הזה – סלט צ’ילי אדום קצוץ דק דק עם כוסברה ושום, כזה שמכינים ממש מהר ונשאר למלא זמן במקרר- אבל מה השם הזה הוא קצת ארוך מדי, אז נסכים לקרוא לו בפשטות – סחוג חריף אש.ונסכים גם שתמיד כיף שיש צנצנת של סחוג במקרר, ושיותר כיף סחוג בתוצרת ביתית ושהכי כיף סחוג כזה שמכינים בקלות וב7 דקות.אז קבלו מתכון לסחוג שתמיד עובד, כזה שלא טורחים עליו, כזה שהולך מצוין עם המטבוחה, או ליד הג’חנון או בתוך כריך או כתוספת לרוטב עגבניות שמתחשק על…