חומוס הוא גרגיר זהב, אין דרך אחרת לתאר אותו ואין מספיק מילים כדי לפאר אותו.וחומוס עם כל הטעים והמורכבות שלו זה הכי מידל-איסט, זה הכי של כאן, של האדמה של פה, של המזג האוויר, של הטמפרמנט ושל האנשים  שכאן. לממרח החומוס יש אינספור ורסיות, טעמים ומרקמים.ובדומה לקפה לכל אחד מאיתנו יש את הדיוקים והכיוונונים של מה מבחינתו הופך את החומוס להכי טעים. פגשתי השבוע את אורלי פלאי-ברונשטיין.אורלי היא אישה מיוחדת במינה, בשלנית בחסד, חוקרת מזון ותרבות, כזו שחתומה על המון ספרי בישול שאתם מכירים.ממליץ לכם לעקוב אחריה באינסטגרם ובבלוג המעולה שלה “סיר פלא” בזכות היצירה האחרונה שלה אורלי מבחינתי היא גם לגמרי מלכת החומוס.אורלי חתומה על ספר שהוא לא פחות…

אני מאוד אוהב אוכל מטוגן, נכון לא מדובר באמירה מקוממת, חתרנית או חדשנית.ביננו, יש טעים יותר מצ’יפס או מכל דבר מטוגן עם קצת קריספ ? אין.העניין הוא  שאני אוהב אוכל מטוגן אבל ממש לא אוהב לטגן.לרוב אין לי סבלנות לזה, ריח של טיגון זה לא דבר נעים והנקיון של הגז אחר כך זה די מרגיז. למה אני מספר לכם את כל זה? כי לפני כמה ימים דגדג לי החשק לסלט שאני מכין שנים.סלט צ’יפס קישואים.מכין אותו שנים, אבל בגלל עניין השנאה לטיגונים אני לרוב מכין אותו במטבחים זרים.בשישי האחרון קמתי וכל מה שהתחשק לי זה את הסלט הזה, ניהלתי עם עצמי משא ומתן ארוך, הוצאתי את המחבת והחזרתי, שלפתי את…

השנה הם איחרו לבוא, לא יודע מה קרה להם? אם הם שינו גישה או שהתחשק להם לדפוק כניסה? אני יודע שהשנה הם פשוט הגיעו באיחור.כבר כמה שנים שיש ביננו סידור שהאביב מגיע ומתחיל החום, אני יוצא למלאכת האיתור.האביב מזמן כבר לא כאן ואני בודק כל שבוע אצל הירקן.כשאני מגיע לשווקים אני עובר ושואל את הרוכלים “תגיד חבר ראית את הפאקוסים”?וואלה לא ראו ועאלה שכן ראו ומצאו העלו בידייפם פאקוסים בודדים כאלה עייפים ומכורכמים. לפני כמה ימים הפתעה , נכנסתי לירקן והם חיכו לי שם.עמדו וחיכו, רוב הקונים חלפו על פניהם בביטול.והם שם מחכים במראה הלא מאוד מגניב שלהם, בירוק בהיר עם מגע מעט קטיפתי.נראים קצת כמו מלפפון דהוי ומוצק, מחכים…

דפקתי בדלת, היא פתחה עם חיוך , התחבקנו חיבוק של חברים שמכירים כבר תקופה.נכנסתי למטבח, היא שטפה כלים ואני הכנתי לעצמי קפה.תוך כדי שהסתבכתי עם מכונת הקפה, נפל לי האסימון שאני ודניאל נפגשים בפעם הראשונה ושאולי אני בכלל קצת חצוף ומה זה כול תחושת הנינוחות הזו שלי?דניאל עזרה לי עם המכונה ואמרה שזה מצחיק כי היא מרגישה שאנחנו כבר מכירים שנים. העולם הדיגטלי שלנו נפלא ומשובש לתפארת – אנחנו עוקבים אחרי אנשים, חושבים שאנחנו מכירים אותם, מגיבים ועושים לייקים לחלון הוירטואלי שהם פתחו לעולמם ובפעמים הנדירות שיוצאים מהמסכים ונפגשים יש תחושה מוזרה, קצת מביכה אפילו של מכיר-לא-מכיר כזה. במטבח של דניאל התחושה המוזרה הזו החזיקה אולי דקה, מהר מאוד קשקשנו…

התוכן אינן ממומן ע״י המועצה לגריסי-פנינה וזאת מהסיבה הפשוטה שהמועצה הזו לא קיימת וחבל שכך! למה חבל? כי וואלה הדגן החמוד הזה חייב יח״צ ויפה שעה אחת קודם. איכשהו יצא שרובכן נזכרות בו בחורף ומוסיפות אותו ללמרקים או לחמין ואיך שמגיעים הימים החמים הוא נשכח במאחורה של המקפיא או במדף במזווה. ומה אני אגיד לכן? חבל שכך.אני כבר שנים טוען שגריסי-פנינה זה הפתיתים של הטבע אוכל כזה שמכינים בצ׳יק והוא משביע שיא. חוץ מזה שהוא מקדם שובע ברמות הגבוהות, הוא מזין וטעים ברמות וכן גם בסלט, וכן גם בקיץ. שידכתי אותו לתפוח, מלא מלא נענע וקצת חריף, רוטב חרדל עם קצת מייפל ויצא סלט מטריף. אז מה קונים?1 כוס גריסי פנינה1 תפוח פינק לידי1 שורש פטרוזיליה1 צרור נענע1 צ’ילי אדום חריף1/3 כוס אגוזי מלך קלוים וקצוצים גס לרוטב:1 כף גדושה חרדל1 כפית מייפל2 כפות מיץ לימון1/4 כוס שמן זית1 שן שום כתושה1/2 כפית מלח גס1/4 כפית פלפל שחור גרוס   מפשילים שרוולים:ממלאים סיר במים ומביאים לרתיחה.מבשלים את הגריסים 18 דקות, מסננים, שוטפים…

הכנתי קימצ’י!נשבע שחשבתי שזה מסובך, חשבתי שזה מלא בסוכר וחשבתי שזה מצריך דיוק ודיקדוק של מטורפים.חשבתי גם שזה מצריך טריליון מרכיבים מוזרים ומה אני  אגיד לכם – חשבתי וחשבתי וטעיתי לגמרי. קימצי קוראיני זה בום של טעמים – אבל בום לא מתנצל, לא מתייפיף ולא מתחנף – בום של טעם.הקימצ’י זה בתכלס חמוצים קוראינים – יש להם אינספור וורסיות.אני הכנתי את זו הפשוטה ביותר וזו שהכי קרובה למקור הקוראיני הלא מתנצל.בגרסת המקור יש כרוב סיני ודייקון (צנון יפני).העניין הוא, שזו לא העונה של הדייקון כרגע.אני כבר ממש מלא זמן מחפש ולא מוצא, וואלה לא מתחשק לי לחכות כמה חודשים עד שהדייקון יחליט להבשיל.אז אמרתי לעצמי שאני מאלתר ובמקום דייקון אני…

אני ונטלי לוין חולקים הרבה דברים משותפים, מגורים קרובים, חברות טובה ואהבה משותפת לבורקס (מכל הסוגים).מתוך האהבה הזו נולדה לנו סדנא משתופת שכול כולה מוקדשת לבורקסים.לכבוד שבועות אני חולק איתכם מתכון לבורקס שאנחנו אוהבים במיוחד.בוריקיטס במילוי חציל קלוי וגבינה מלוחה – זה ביס שכולו שמחה! את הבוריקיטס האלה צילמנו די מזמן במחשבה על ארוחת בוקר לשבת.שידכנו להם סלט עגבניות ופלפלים, ביצה רכה וכמובן קצת טחינה בצד.תוך  כדי כתיבת המתכונים הבנו שבורקס לא צריך להגביל לימים וארוחות ספציפיות כאלה חגיגיות או יומיומיות.בורקס זה תמיד טעים והוא תמיד אבל תמיד בא בטוב.תכינו אותו לשבת בבוקר או לארוחת החג או סתם תדאגו שיהיו לכם כאלה במקפיא לערב יום רביעי שאתם רעבים לפינוק קליל,…

הסלט שלכם לחג שבועות וביננו לכל פעם שמתחשק לכן סלט שהוא פינוק.אפרסקים צהובים שמזגגים ברוטב תפוז-בלסמי-דבש ביחד עם המון גרגיר נחלים זה שילוב שהוא פיצוץ.הוספתי גם קרעי מוצרלה בשביל הנימוחות ושבבי פיסטוק (כי למה לא בעצם?) אז לא לסלט הזה אין סיפור מיוחד, או זיכרון רחוק – הוא סלט שהכנתי שחשבתי על שבעות והתחשק לי ממש לשלב בו אפרסק מתוק.למה ? כי בניגוד לדעה הרווחת מבחינתי שבועות הוא חג הביכורים ולא חג הלקטוז והגבינות ובשולחן החג אני תמיד אבל תמיד משלב פרי חדש. פייר יצא ביס בדיוק כמו שאני אוהב, מתוק עם חריפות של עשבי תיבול וגבינת מוצרלה שספגה את כל הג’וס הנהדר הזה. את האפרסקים ניתן להכין מראש (אפילו…

קאדה – סמבוסק מבצק שמרים ממולא גבינה.התיאור הלקוני הזה לא מצליח לגרד את קצה הטעם והנחמה שיש במאפה הזה.התיאור שלו לא יצליח להעביר את הריח שיש בבית בזמן שהקאדה נצלים על מחבת לוהטת.התיאור הכתוב לא יתאר את חוסר הסבלנות בציפיה לזה שהקאדה יתקררו מעט לפני שנותנים ביס. הקאדה שייך למטבח הכורדי וזה באמת אחד המאפים הטעימים, הרכים והמנחמים שאני מכיר.הקאדה הוא ממש אורח קבוע אצלנו כל השנה, כל כמה שבועות המלכה-האם נכנסת למטבח מכינה כמות נכבדה, מחלקת לשקיות ושולחת לכל הנפשות מהגדולים, לכלות ולכל הקטנטנים. המלכה שלי אומנם מבית מרוקאי אבל מה שיפה במטבח ובקיבוץ הגלויות הישראלי זה שאנחנו מערבבים ומעורבבים, לומדים מחברות, מהשכנות ובעיקר מבטלים גבולות. הלכתי אליה ללמוד…

נשבע שבכלל לא תכננתי להכין קיש ובטח שלא לפרסם אותו לקראת חג שבועות.מקרה שקרה כך קרה…לפני שבוע הוזמנתי לארוחת חברים שכל אחד התבקש להכין משהו טעים.זו ארוחה כזו של מלא משתתפים ואיכשהו הפעם כולם התנדבו להכין סלטים.בקיצר “נתקעתי” עם להכין פשטידה.   יום קודם אני ונטלי סיימנו עוד סדנא והגענו לרגע המבורך שנטלי מכינה לי קפה.תוך כדי שאלתי אותה אם יש לה רעיון לפשטידה/מאפה שאני אכין לדינר.לפני שהיא ענתה אמרתי לה אבל בחייאת כזה לא מסובך ושנראה סופר קלאס.אמרה לי: תכין קיש.אמרתי לה: קיש זה טוב, אני ארכוש לי בצק פריך בדרך הביתה כי אין לי כוח ללוש.הגברת הזדעקה: “לקנות פריך זו שטות זה בול 10 דקות עבודה.”לגמתי מהקפה ואמרתי…