זה לא סוד שחציל ועגבנייה הם שידוך ממש מוצלח, שהם מתאימים בול אחד לשניה.אבל איך יודעים שהציוות והזיווג הוא ממש טוב ?זה לאו דווקא בחיבור של האחד על אחד, זה ביכולת שלהם להסתדר ולבלוט ולהשלים אחד את השניה עם מגוון רחב של אורחים, ערבובים וטעמים. לא משנה עם מה תערבבו אותם ועם איזה סגנון – הם יבלטו ויככבו, הזרקור הוא לגמרי שלהם וכל שאר האורחים בחדר הם לרוב הקהל והתבלין שמשפיע על האווירה.מעצים אותם ולא גוזל שום דבר ממהותם, מהביחד שלהם. וזה לכאורה עוד סלט של חציל ועגבנייה – אבל הסלט הזה הוא בחזקת גזור ושמור וזה לא רק בגלל שהוא ממש אבל ממש שפשוט להכנה.זה גם כי הוא טעים…

בתקופה האחרונה אני כותב ומפרסם גם מתכונים לסלטי המאמות (אתם יודעים אלה שמבשלים בסיר קטן גדוש באהבה).הסלטים האלה הם פלא בעיני, כל פעם מחדש אני נדהם מעוצמת הריחות, המרקמים והטעמים שניתן להפיק ממספר מרכיבים מצומצם. אני נדהם איך בטיפול ובתיבול נכון מגיעים לתעופות של טעם ומרקם, איך עם מעט מרכיבים ומעט סבלנות ניתן לברוא עולם.הסלט הזה מדגים את זה מצוין, יש בו בסך הכל שני מרכיבים.חצילים מטוגנים ועגבניות זה כל מה שיש כאן, וזה טעים ונפלא ושזה מגיע עם חלה זו פשוט חגיגה.אני אגלה לכם סוד, הסלט הזה לא אורח קבע אצלנו בשולחן שישי, הוא מגיע לשולחן שיש אורחים או שלאמא שלי ממש מתחשק לפנק אותי (ולשמחתי זה קורה לעיתים…

אני מודה שלא ביצעתי מחקר מעמיק אבל יש לי הרגשה שהקלאסיקה הזו מנעימה ארוחות בבתים יהודים כבר מאות שנים. אני מודה ששנים לא ממש השתגעתי על ביצים וגם זו לא קלאסיקה שגדלתי עליה.קלאסיקות מגלים עם השנים, ומה שיפה בקלאסיקה שהיא על זמנית, היא זוכה לרוב לאינספור חידושים, דיוקים ופרשנויות אבל הבסיס הוא זהה. הבסיס הוא מה שהופך אותה לקלאסיקה.ובבתים שבפסח לא אוכלים חמץ וקטניות – פסח הוא חג תפוחי אדמה, הביצים והמצות.אז פסח זו הזדמנות מעולה לשתף אתכם במתכון שלי לסלט ביצים שהולך מצוין על מצה עם מלפפון ירוק בצד וכמה זיתים. אחרי פסח הוא הולך נפלא עם בייגל קלוי או באגט מתפצפץ ועם אותו מלפפון וזיתים בצד. המתכון שלי לסלט…

מפה לבנה, כלים נאים וכולם מתכנסים ומה נשתנה?בתכלס בכל מה שקשור לשולחן החג זה לרוב די חוזר על עצמו. יושבים מסביב לשולחן הגברים בחולצות מכופתרות, הנשים חגיגיות, מאופרות עם עיניים שמחות וידיים עייפות: כולם יושבים מקריאים בסבב, הבדיחות והטקסים חוזרים בכל שנה כמעט עם אותם המשתתפים ועם אותם הגיחוכים, רק הדרדס שמדקלם את המה נשתנה מתחלף וכולם מרוצים ורעבים.גם באוכל כמעט תמיד אותם מטעמים, טריליון צלוחיות עם סלטים מבושלים, סלטים חיים, דגים, גפילטע, קניידלך, בשרים – ומטעמים ששמורים רק לחגים.אני אוהב את הטקסיות הזו, את העובדה שבטקסי השולחן לא הרבה השתנה ואני מת על זה שיש מאכלים ששמורים לחגים ולזמנים מסוימים.ואת הסלט הזה אפשר להכין כל עוד המנגולד בעונה אבל…

אבא שלי מרוקאי שגדל במרוקו, איכשהו יצא שהמרוקאי הזה לא משתגע על חצילים, עדיין לא סידר לי דרכון פורטוגלי ובאופן ממש מוזר אין לו סיפורים על קשר משפחתי הדוק עם המלך ובאופן עוד יותר מוזר הוא גם לא נוגע בחריף.אבל מה כמרוקאי טוב על החיריק הוא שומר בקנאות – מיטורף, מיכוער וכו וכו כאילו לא עברו 200 שנה מאז שהוא נחת פה.אז מה לאבא שלי ולסלט חריף אש? למה קראתי לו הז’עלוק של אבא?אני בן לאינטגרציה פנים מרוקאית הצד של אמא שלי מאזור הסהרה והצד של אבא שלי מהעיר פס.לשני הצדדים יש סלט ז’עלוק – ובכל צד זה סלט אחר לחלוטין.כי ז’עלוק – זה בעצם כל מה שהוא קלוי/ חרוך…

בבית המרוקאי שגדלתי בו הסלט הזה היה אורח קבע בשולחן החג ובשבתות.כילד ברחתי ממנו כמו מאש, לא הבנתי את עוצמת הטעם שלו ובעיקר לא הבנתי מה כולם מתלהבים ממנו.וכמו הרבה דברים אחרים הסלט הזה הוא מה שאני קורא לו טעם מתבגר – כי לא רק שרוכשים אותו עם הזמן, נראה לי שצריך לעבור גיל מסויים בחיים כדי להעריך את הטעם הנפלא שלו.ונדמה לי שלפת היא בדיוק עונה על ההגדרה של טעם מתבגר ונרכש.סביר להניח שרובכם לא מחזיקים מלפת יותר מדי ואני חושב שממש ממש כדאי לתת ללפת צ’אנס.הלפת נפלאה בתבשילי קדירה ובמרקים וממש לא מיועדת רק לחמוצים בצבע זרחני.הסלט הפשוט הזה, שמתבשל לאיטו על להבה נמוכה נותן לירק הזה את…

שום-ירוק זה אוצר מקומי, מפציע רק לכמה שבועות בודדים (בערך חודש) בשנה ואז נעלם עד לשנה הבאה.ועכשיו, ממש עכשיו זה הזמן שלו אז כדאי להצטייד מהר מהר לפני שיגמר. שיני השום הטרי הן חריפות אך באופן מסויים פחות אגרסיביות מהשינים היבשות.מגבעולי השום אני מכין את הממרח שלפניכם.הממרח הזה נפלא בתוך סנדביץ עם גבינה מלוחה או חביתה, הוא תוספת נהדרת לחזה עוף או לקבב דגים ומושלם לתיבול רטבים של פסטה – בקיצור הממרח הזה הוא תבלין מצוין לכל מה שהוא לא מתוק וקינוחים.אז לסיכום – תרכשו שום ירוק, תקפידו לבחור את אלה עם הגבעולים הירוקים, תקדישו להכנה שלו 10 דקות ואם תקפידו לכסות את הממרח בשמן זית הוא יחזיק לכם במקרר גם…

ראיתי אותם אצל הירקן – תפוזונים – כתומים מוצקים ובוהקים.ראיתי ולא יכולתי להתאפק. אני באופן כללי לא משתגע על תפוזים אבל משהו בברק הכתום שלהם משך אותי, אז הוספתי לסל מבלי לדעת מה אני הולך לעשות איתם.רכשתי והנחתי שבסופו של דבר אני אכין מהם ריבה. אבל אז, אז עברה בי מחשבה מהפכנית, למה אוטמטית לריבה ולמתוק?  למה לא לכבוש אותם בעצם ?אם כבישת לימון מוציאה ממנו המון מה הכבישה תעשה לתפזון?וכהרגלי שיש לי מחשבה שלא מרפה – אני ניגש למלאכה. אז כבשתי תפוזונים, הכנסתי אותם לצנצנת זכוכית גדולה ביחד עם פלפל סודני יבש, גבעולים של טרגון טרי ואחרי כמה ימים קיבלתי תפוזון כבוש שכבש את לבבי.זה צבעוני וטעים ובעיקר אפשר לשלב…

אני משוגע פשוט משוגע על לימון כבוש.הדבר הנפלא הזה הוא חלק מהטעמים שגדלתי עליהם, עוד כילד ראיתי את סבתא שלי כובשת לימונים בצנצנות ענק. וכמו הרבה דברים שהיא הייתה מכינה, חיים שלמים חייתי תחת הרושם שמדובר במלאכת מחשבת מורכבת, סוד עתיק שרק זקנות טובות ובשלניות מנוסות יכולות לו – ואז, אז ביקשתי מאמא שלי את המתכון.קראתי אותו וכל מה שעבר לי בראש זה, מה זה הכול? זה כל הסיפור?לימונים, מלח, שמן וכמה ימים?אז כן זה כל הסיפור, זה מצריך אפס מיומנות, כמה מרכיבים בודדים, כמה ימים של סבלנות ויש לכם צנצנת לימונים כבושים שאם תתאפקו מלזלול היא תספיק לכמה חודשים.הגרסה שלפניכם היא הגרסה המועדפת עליי, לימונים קטנטנים כבושים בשלמותם, בלי…

נכון נכון, אתם צודקים סחוג זה לא בדיוק סלט. אני לא מתווכח ומבלי להכנס להגדרה הפילוסופית של מה הופך סלט לסלט, אני  רק אומר שאפשר לקרוא לסחוג הזה – סלט צ’ילי אדום קצוץ דק דק עם כוסברה ושום, כזה שמכינים ממש מהר ונשאר למלא זמן במקרר- אבל מה השם הזה הוא קצת ארוך מדי, אז נסכים לקרוא לו בפשטות – סחוג חריף אש.ונסכים גם שתמיד כיף שיש צנצנת של סחוג במקרר, ושיותר כיף סחוג בתוצרת ביתית ושהכי כיף סחוג כזה שמכינים בקלות וב7 דקות.אז קבלו מתכון לסחוג שתמיד עובד, כזה שלא טורחים עליו, כזה שהולך מצוין עם המטבוחה, או ליד הג’חנון או בתוך כריך או כתוספת לרוטב עגבניות שמתחשק על…