קרם מלאבי עשיר, תאנה דקה-דקה עם ברולה סוכר מתפצפץ זה הקינוח שלי לחגים הקרובים.האמת שאת הקינוח הסופר מרשים הזה ראיתי במקרה באינסטגרם.משהו בתאנה שנמעכת סיקרן אותי, התוצאה הסופית הממה אותי.מיד תרגמתי את המתכון שהיה כתוב בצרפתית ואיך שקראתי את רשימת המצרכים התעייפתי.התעייפתי ולא התיאשתי! הפעלתי את כל הגלגלים בראש כדי למצוא פתרון לאיך אני הופך את הקינוח הזה ליותר פשוט להכנה.לאיך אני הופך אותו לכזה שמתאים לחגים, טעים קליל ומלא בדאווין. בסוף נפל לי האסימון במקום קרם של צרפתים מפונפנים הכנתי מלאבי טעים טירוף של מזרח-תיכונים.לבורלה תאנים הוספתי קצת אורגנו טרי כי גם בקינוחים אני לא מוותר על עשבים. מה אני אגיד לכם ? זה קינוח באמת נדיר וטעים שהכי…

סלט קיסר – הוא אחד מהסלטים האיקונים, הפופלורים והטעימים שיש.הקלאסיקה הזו שומרת על מעמדה כבר שנים על גבי שנים.הסלט הזה טעים טעים ויש לא מעט אנשים שנמנעים מלהכין אותו בבית. כיו הוא נראה להם מסובך, כי יש ברוטב ביצים חיות, כי אלוהים יש בזה אנשובי,כיי מישהו אמר שסלט קיסר יוצא עם עוף ופרמז’ן וזה לא כשר או מסובך או כבד מדי עכשיו. אז בואו נעשה סדר וגם  כמה דברים שכדאי לדעת על סלט קיסר:1. הקיסר הקלאסי הזה שכולם משוכנעים שמקורו בקיסרות אירופאית – הוא בכלל נולד במקסיקו במסעדה של שף איטלקי צ’זרה קרדיני2. השמועה מספרת שהסלט הומצא ב1924 בכשהמעדה היתה מלאה בתיירים אמריקאים שחגגו את ה4 ביולי (העצמאות שלהם), לאדון…

עגבניות ירוקות מטוגנות זה לא רק שם של ספר וסרט איקוני.עגבניות ירוקות-מטוגנות היא מנה קלאסית בדרום ארצות הברית. לא מזמן ראיתי באינסטוש מתכון לקלאסיקה הזו ובאופן מוזר, מאוד מוזר – התחשק לי לנסות ולהכין. למה מוזר?1. אני ממש לא אוהב לטגן בבית2. אני לא כזה משתגע על עגבניות כמה ימים אחרי שראיתי את המתכון הזמנתי חברות חובבות עגבניות לדינר וקשקשת אצלי בבית.הוצאתי את המחבת ובשם הנסיון טיגנתי עגבניה אחת, צילמתי טעמתי ועף לי הסכך!הבנתי שהמטוגנת הירוקה הזו לא מרגישה כמו עגבניה, היא מרגישה כמו לביביה בשרנית ומעט חמצמצה ועם הקריספ של הקראנצ’ זה ביס שהוא פצצה. הוצאתי מהמקרר עוד 4 עגבניות-ירוקות וטיגנתי הר גדול של פרוסות עגבניות מצופות פריך משגע.…

מתבקש שאני אכתוב פה סיפור על איך הלכתי לאיבוד ביום גשום בסמטאות פריז.על איך נכנסתי בחיפזון לביסטרו לא מוכר, התיישבתי והתאהבתי במרק בצל.אבל החיים הם לא סרט צרפתי ואני מואהב במרק בצל משחר ילדותי. מרק הבצל הזה הוא חלק אינטגרלי מהבית שלי, מזכרונות הילדות שלי.פעם בכמה שבועות המלכה-האם מכינה שישי-חלבי, בשם הגיוון, בשם הליברליות ובשם העובדה שהיא ואבא שלי מטורפים על מרק בצל. קצת לפני שמתיישבים לאכול מתחיל הטקס.הקעריות החלביות נשלפות, אבא שלי ממלא אותן במרק בצל.מפזר קרוטונים או חתיכה של חלה ומעל הכל מלא מלא גבינה.מכניס לתנור ומתפנה לערוך את השולחן.בינתים אני מכין סלט יווניי, נכון נכון זה לא צרפתי אבל בשישי חלבי אפשר להכין סלט עם גבינה ומאז…

לאב גא זה סלט שאוכלים ברחוב, זה קלאסיקה של המטבח התאילנדי.בארץ הוא מככב בכל מסעשדה תאילנדית או אסיאתית, הוא פרשי, מרענן ומלא חלבון וזה ביס שהוא בום של טעמים ועשבי תיבול – והכי כיף שהוא ממש פשוט להכנה.לאב גא או לארב גא הוא סלט עוף טחון שמקפיצים במחבת עם תבלינים וסויה, מצננים מעט וממלאים בתוך עלה חסה פריך. הסוד של הסלט הזה הוא בסדר הפעולות, את הבצל הסגול מוסיפים מיד בתום הקפצת העוף כאשר המחבת עדיין חמה.את עשבי התיבול מוסיפים רק כאשר העוף בטמפרטורת החדר וככה הם נשמרים פריכים ורעננים ומלאי טעם. ללאב גא המון גרסאות זו שלפניכן הכי קרובה למקור בהבדל אחד את הסלט המקורי מגישים עם אורז קלוי…

אני באמת לא יודע למה הסלט הזה קפץ לי לראש לפני כמה ימים.זה סלט שלא נתקלתי בו שנים.שנים שלא אכלתי אותו ופתאום הוא קפץ לי – סלט וולדרוף.סלט וולדרוף היה כמעט על כל שולחן אירוח בשנות ה80, בטריליון גרסאות וגיוונים.זה סלט שהבסיס שלו הוא שילוב ביזארי של שלושה מרכיבים. הסלט הזה נולד וזכה לתהילת עולם במלון וולדרוף אסטוריה בניו יורק. המלון שנחשב במשך עשרות שנים למלון של האצולה הניו יורקית.מלון כזה שעשירי העולם באים לבלות ולהתמנגל ופשוטי העם באים להסתכל ולהתרשם מהפאר.ביקרתי בו בטיול הראשון שלי לניו-יורק, המלכה-האם טרחה להבהיר לי שפה לא קונים כלום, מדברים בשקט ובנימוס ומטיילים כאילו שאנחנו אורחי המלון (כאילו שהלוק לא הסגיר אותנו).אני זוכר את הטרקלין…

דמיינו תינוק ג’ינג’י חייכן.עכשיו תחשבו עליו בשבי. בלתי נתפס. תינוק ג’ינג’י חייכן “שחוגג” היום יום הולדת שנה, שנת חים אחת שמתוכה הוא כבר נמצא בשבי יותר משלושה חודשים נמצא בשבי.כפיר ביבס המתוק בן שנה היום, ואיך אפשר לשמוח? איך ייתכן שהוא עוד שם? איך ייתכן שכל כך הרבה שבויים עדיין לא חזרו הביתה? החודשים האחרונים מלאים במחשבות בלתי פוסקות על השבויים וביניהם כפיר ביבס הקטן, שהוא השבוי הצעיר מכולם. איפה הוא ישן? ומה הוא אוכל? ומי מחבק אותו כשקר? יש לו בכלל שמיכה? מישהו שומר ומרגיע אותו שבסוף יהיה טוב? הוא חייך בכלל בתקופה הזאת? כל כך הרבה שאלות ללא תשובה, ובעיקר תקווה מעומק הלב שהסיוט הזה ייגמר ושכולם –…

פעם מזמן לפני איזה חודשיים, קצת לפני החגים וקצת לפני השבת הארורה ההיא – נסעתי לאופקים.נסעתי לפגוש את שושה ביטון, הכרנו דרך האינסטגרם ומשהו בשמחה שלה ובכנות הפשוטה שלה נכנס לי ללב.נסעתי כדי ללוש ולערבב איתה ביחד במטבח שלה.יצאתי בבוקר מוקדם ותוך כדי נהיגה דרומה חלפו בי מספר מחשבות:1. איך לא התארגנתי על הקפה ???2. כמה האזור הזה יפה, יפה ממש, אחד היפים בארץ לדעתי3. ניסיונות לחשב כמה שנים עברו מהפעם האחרונה שביקרתי באופקים או בקיבוצים שמסביב.4. וכמובן המחשבה שחוזרת לי בכל נסיעה מחוץ לגבולות המוכרים – אתה צריך לעשות את זה יותר! שושה חיכתה לי עם ארוחת בוקר של מלכים, שקשוקה וחלות טריות ומדהימות, קפה עוגיות ועיינים שמחות!הכנו ביחד…

ציזיקי זה אחד הדברים הכי כיפים בקיץ (ובתכלס גם בחורף).הסלט היווני הזה הוא הפשטות במיטבה – הוא חגיגה מפוארת של יוון והים התיכון, מעט מרכיבים ובום של טעמים.רענן, קרמי ועוקצני – כזה שבא בול בשולחן המאזטים לצד לחם טוב וכוסית אוזו או ארק או אפילו רוזה.את הצזיקי אני אוהב סמיך מאוד, כזה שלא מתפרק, מדלדל ומתעייף. איך מכינים ציזיקי סמיך וטוב עם טעמים ברורים ולא מתנצלים? האמת שזה ממש פשוט, ואלה החוקים:1. לבחור מלפפונים טובים ולחתוך לגפרורים בעזרת סכין או מנדולינה (ממש עדיף שלא לגרד אותם ובטח שלא גירוד דק מדי).2. נותנים למלפפונים לנוח על מסננת עם קצת מלח כדי שיגירו נוזלים  – זה יבטיח ציזיקי סמיך לאורך זמן!3. בוחרים…

קלאסיקות- לרוב אני משתדל שלא לשנות אותן.מבחינתי קלאסיקה היא יצירה על זמנית, כזו שעוברת ועובדת כבר דורי דורות. אז למה בכל זאת קראתי למנה הזו קפרזה מנגו?כי ניסיתי לחשוב על מלא שמות אבל אין מה לעשות, המנה  הזו מתכתבת עם הקפרזה הקלאסית של עגבניות, מוצרלה ובזיליקום.היא לא מתיימרת להחליף אותה, היא לא חידוש לקפרזהוהיא ממש אבל ממש לא קפרזה עם טוויסט – כי טויסט היא מילה מיותרת בעייני. הרעיון לשלב מנגו עם מוצרלה נכנס לי לראש, אז החלטתי לנסות ומה אני אגיד לכן יצא ביס של השמחות. שידכתי לקפרזה הזו סירופ של מייפל ושמן זית, פיזרתי קצת פיסטוקים ומלח גס וזה ביס טעים ממש , אבל ממש. זו צלחת כיפית,…