אתם כבר יודעים שאני מאוד אוהב לערבב סלטים, ואם אתם עוקבים אחרי מספיק שנים אז אתם גם יודעים שאני מאוד אוהב לערבב עם אנשי-אוכל וקולגות שאני מכיר דרך המסכים. הכי אני אוהב שיש חיבור טוב, זרימה שכל אחד מביא את עולמו וביחד אנחנו יוצרים מנה.ושהקסם קורה אז אני מתעקש לערבב יותר ממתכון אחד.וזה בדיוק מה שקרה לי שפגשתי את דניאל שפע, היא פתחה לי את הדלת לביתה ומהר מאוד הרגשתי שאנחנו מכירים שנים.ערבבנו ביחד טאבולה ענבים שיצא פשוט מדהים. היה לנו כל כך כיף ונשארו לנו מלא ענבים שערבבנו איתם עוד שני מתוקים.מלבי עם ענבים צלוים – שהוא מושלם כפינוק או לסיום ארוחה כבדה.וברד פודינג עם ענבים ופקאן – שהוא…

הכנתי קימצ’י!נשבע שחשבתי שזה מסובך, חשבתי שזה מלא בסוכר וחשבתי שזה מצריך דיוק ודיקדוק של מטורפים.חשבתי גם שזה מצריך טריליון מרכיבים מוזרים ומה אני  אגיד לכם – חשבתי וחשבתי וטעיתי לגמרי. קימצי קוראיני זה בום של טעמים – אבל בום לא מתנצל, לא מתייפיף ולא מתחנף – בום של טעם.הקימצ’י זה בתכלס חמוצים קוראינים – יש להם אינספור וורסיות.אני הכנתי את זו הפשוטה ביותר וזו שהכי קרובה למקור הקוראיני הלא מתנצל.בגרסת המקור יש כרוב סיני ודייקון (צנון יפני).העניין הוא, שזו לא העונה של הדייקון כרגע.אני כבר ממש מלא זמן מחפש ולא מוצא, וואלה לא מתחשק לי לחכות כמה חודשים עד שהדייקון יחליט להבשיל.אז אמרתי לעצמי שאני מאלתר ובמקום דייקון אני…

אני ונטלי לוין חולקים הרבה דברים משותפים, מגורים קרובים, חברות טובה ואהבה משותפת לבורקס (מכל הסוגים).מתוך האהבה הזו נולדה לנו סדנא משתופת שכול כולה מוקדשת לבורקסים.לכבוד שבועות אני חולק איתכם מתכון לבורקס שאנחנו אוהבים במיוחד.בוריקיטס במילוי חציל קלוי וגבינה מלוחה – זה ביס שכולו שמחה! את הבוריקיטס האלה צילמנו די מזמן במחשבה על ארוחת בוקר לשבת.שידכנו להם סלט עגבניות ופלפלים, ביצה רכה וכמובן קצת טחינה בצד.תוך  כדי כתיבת המתכונים הבנו שבורקס לא צריך להגביל לימים וארוחות ספציפיות כאלה חגיגיות או יומיומיות.בורקס זה תמיד טעים והוא תמיד אבל תמיד בא בטוב.תכינו אותו לשבת בבוקר או לארוחת החג או סתם תדאגו שיהיו לכם כאלה במקפיא לערב יום רביעי שאתם רעבים לפינוק קליל,…

פעם שבועות היה החג האהוב עליי, החג עם הארוחה הכי שווה בשולחן החגים.הייתי לובש חולצה לבנה מכנס פשתן ומתרגש ממנו ברמות של חתן (או של כלה שלא אכלה כבר תקופה פחמימה).עם השנים מעמדו של שבועות אצלי הולך ומדרדר, אני אפילו מפתח אנטי קל לחג זה. למה?גם כי אנחנו משתנים עם השנים ולא בהכרח מה שאהבנו פעם עדיין עובד לנו.והסיבה העיקרית זו התחושה שאבדה התמימות, הפשטות ורוח החג.מחג שעוסק בביכורים, בתנובת הארץ, בסלינו על כתיפנו זה הפך מבחינתי ולתחושתי לחג התאכלו גבינות וכמה שיותר. ולא אין לי בעיה עם גבינות ומאפים יש לי בעיה עם ההגזמה.יש לי בעיה עם זה שברוב הבתים שאני מכיר כל אחת ואחד מכינים לשולחן את כל…

קאדה – סמבוסק מבצק שמרים ממולא גבינה.התיאור הלקוני הזה לא מצליח לגרד את קצה הטעם והנחמה שיש במאפה הזה.התיאור שלו לא יצליח להעביר את הריח שיש בבית בזמן שהקאדה נצלים על מחבת לוהטת.התיאור הכתוב לא יתאר את חוסר הסבלנות בציפיה לזה שהקאדה יתקררו מעט לפני שנותנים ביס. הקאדה שייך למטבח הכורדי וזה באמת אחד המאפים הטעימים, הרכים והמנחמים שאני מכיר.הקאדה הוא ממש אורח קבוע אצלנו כל השנה, כל כמה שבועות המלכה-האם נכנסת למטבח מכינה כמות נכבדה, מחלקת לשקיות ושולחת לכל הנפשות מהגדולים, לכלות ולכל הקטנטנים. המלכה שלי אומנם מבית מרוקאי אבל מה שיפה במטבח ובקיבוץ הגלויות הישראלי זה שאנחנו מערבבים ומעורבבים, לומדים מחברות, מהשכנות ובעיקר מבטלים גבולות. הלכתי אליה ללמוד…

יש קדושה בימי הזכרון, טקסים וטקסיות שהם שורש קיומנו.אנחנו שרים שירים, עורכים טקסים ומרכינים ראש לזכר הנופלים.אנחנו מספרים את סיפורם.הסיפורים האלה, מטבע הדברים,  עוסקים במי הם היו.מה היו התחביבים שלהם, הערכים שלהם, את מי הם אהבו, כיצד הם נפלו ואת מי הם השאירו מאחור.בסיפורים האלו, אני תמיד מחפש איזה רגע קטן כמעט שולי.אני מחפש איזו בדיחה עסיסית שנהגו לספר בין חברים, תיאור של מבט פרטי, שיר אהוב או אוכל שגרם לעיניים שלהם לנצוץ.אני מחפש את הפרטים הקטנים האלה כי הם אלה שעוזרים לי לצבוע את האדם שהלך.נותנים לי מושג אפילו קטנטן על איזה טיפוס הוא היה.מושג קטן לא רק על החייל הגיבור והתלמיד המצטיין אלא דווקא הבחור היומיומי, זה שיכל…

מה לטארט ולבלוג סלטים? ולמה דווקא עכשיו עוגה?בקצרה – זו העוגה הכי אבל הכי קלה להכנה.קצת פחות בקצרה – כמה שהיא פשוטה להכנה ככה היא טעימה.קצת יותר בהרחבה – אין בה שמן, ובכלל ממש מעט מרכיבים, הכל בקערה אחת והתוצאה היא פלא של ממש. בהרחבה: ישבתי בחצר של קטאשקה (שהיא חברה טובה), נשנשנו כרסמנו וזלגנו לשיחה איטית על כוס יין.פתאום היא נזכרה שיש לה עוגה, שלפה התבנית פרסה חתיכה ואמרה לי – בבקשה שרלוטקה.אני לא הבנתי את הבדיחה אבל לקחתי ביס מהעוגה – זו לא עוגה מפוארת או מתוחכמת אבל יש בה המון עדינות והיא טעימה שזה שלמות.בין ביס לביס שאלתי את קטאשקה מאיפה המתכון? היא סיפרה לי בפרטי פרטים…

מתוקים למימונה: ז'אבן,- נוגט לבן ובוהק מורז'יה - ריבת צימוקים ואגוזים ריבת תפוזים עם קינמון והל עושהסלט

המרק הזה מופיע אצלנו בכל ליל-סדר.הוא הפתיח של הארוחה, יש בו כרוב לבן, פול ירוק והמון עשבי תיבול קצוצים.את המתכון קיבלתי מהמלכה-האם היא למדה אותו מהמלכה שלה.מתכון כזה של בכל דור ודור דואגים להכין מרק של האלוהים ישמור.מאז שאני קטן אני יודע שלתוך המרק הזה שוברים מצה (זה לא חובה אבל זה טעים פצצה)חוץ מזה שהוא טעים ובריא שיא – הוא אוכל מזין וחכם.הוא אוכל שהופך חומרים דלים למנה מפוארת וחגיגית.הוא קערה של של חום ונחמה. זה מרק של מסורת וגעגוע.מדהים איך דווקא הדברים הנוכחים מציפים לנו את הגעגוע.איך גם עכשיו שאני כותב את השורות האלה וגם בפעם בשנה שאני אוכל את המרק הזה אני נזרק אחורה בזמן.אני לא חוזר…

בדומה להרבה דברים, בראש שלי דמיינתי את הסלט הזה שונה לגמרי.דמיינתי רבעי שומר צרובים היטב, שוחים בגלייז חריף מתוק עם מעט מאוד פול ירוק שמקשט את הצלחת.שלפתי את המחבת, צרבתי את השומר- בדיוק כמו שתכננתי.המשכתי להכנת הסירופ ונשפך לי קצת יותר לימון משתכננתי.שהתחלתי להוסיף את הפול היד פשוט שפכה את כל מה שהיה בקערה.הריח במטבח היה פשוט מסחרר וחשבתי לעצמי “כפרה, אז מה אם בכלל תכננת משהו אחר” (כן לפעייםן אני קורא לעצמי כפרה)החזרתי את השומר למחבת, הקפצתי עוד דקה שתיים והסתכלתי על המחבת השמחה הזו, טעמתי והבנתי שלפעמים האילתורים הפספוסים – שווים יותר מכל התכנונים. עכשיו למה אני מספר לכן את זה? גם בשביל המוסר השכל וגם כדי להגיד…